עדכון
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
היי לכולם הימים האחרונים היו יותר קלים , אני ממש מרגישה בשיפור , יותר ביטחון בעתיד , יותר אופטימיות , סימפטומים מופחתים של חרדות. התרופות עדיין במגירה , והקסנקס עדיין בתיק , ליתר ביטחון , אבל יש פחות צורך לקחת אותו. אני מפחדת להיות אופטימית מידי , בטוח שזה לא ינטוש אותי לחלוטין , אבל עצם העובדה שאני מתפקדת טוב ומרגישה בסדר , וכבר חודש וחצי (אני סופרת) לא נוגעת בתרופות זה מעודד , לא? יש לי רק בעייה אחת , נראה לי שאני מכורה לספורט , השבוע היה מאד גשום וקר , וגם היו לי כאבי רגליים , אז לא יצאנו לרכב על האופניים (בד"כ אני רוכבת בסביבות ה -80 ק"מ לשבוע בשטח), והרגשתי שממש אני משתגעת , כאילו שהחומרים הכימיים שמופרשים בספורט מרגיעים אותי ומכניסים אותי להיי, יכול להיות שזה לא בריא ההתמכרות הזו? במיוחד בגלל שאני סובלת מחרדות? אולי כדאי לעבור לספורט יותר רגוע , כמו יוגה למשל או שחייה? בכל אופן שיהיה שבוע טוב לכולם תרגישו טוב יונית
היי, אני שמחה לשמוע שהוקל לך. בקשר לשאלתך,אני לא כל כך מבינה למה לחפש מה לא בסדר.את אוהבת לרכב על אופניים,אז תעשי את זה.את אוהבת לשחות לכי על זה. אל תחפשי כל הזמן מה לא בסדר עם מה שאת עושה ואוהבת. תזרמי.............. החיים יפים ויכולים להיות יפים יותר-בעזרתך. שגב
הי יונית אני מאוד גאה בך- כל הכבוד!!!!!! איזה בשורה נפלאה, תמשיכי כך. לגבי העיסוק בספורט, אם את נהנת מזה לא נראה לי שצריכה להיות לך כל בעיה. נסי לא להפריז יתר על המידה כי כל הפרזה שהיא לא מועליה לגוף ולא קשור למצב הנפשי. המשיכי לעדכן אוותנו, תמיד נפלא לשמוע ממך
היי אריאל שוב אני חייבת לציין שאת נפלאה , תמיד מעודדת , תמיד רואה את הטוב בכל דבר. אייך בכלל יש לך חרדות? את נשמעת לי טיפוס כל כך אופטימי , תמיד רואה חיובי , תישארי כך. לגבי שגב , נשמע לי שאת קצת נוזפת בי (אולי סתם נדמה לי) , אז רק שתדעי שחלק עיקרי מאישיות חרדתית זה הפחד ממחלות וראייה פסימית (לפחות אצלי) , וקשה לאדם שסובל כל כך הרבה שנים להתנתק מן הרע ולחשוב חיובי לעתיד. בכל אופן תודה גם לך על ההתיחסות , ועל תשומת הלב , אני באמת מנסה לעבוד על עצמי ולהתמודד יותר טוב. ביי לשתיכן ויום נעים יונית
היי אריאל שוב אני חייבת לציין שאת נפלאה , תמיד מעודדת , תמיד רואה את הטוב בכל דבר. אייך בכלל יש לך חרדות? את נשמעת לי טיפוס כל כך אופטימי , תמיד רואה חיובי , תישארי כך. לגבי שגב , נשמע לי שאת קצת נוזפת בי (אולי סתם נדמה לי) , אז רק שתדעי שחלק עיקרי מאישיות חרדתית זה הפחד ממחלות וראייה פסימית (לפחות אצלי) , וקשה לאדם שסובל כל כך הרבה שנים להתנתק מן הרע ולחשוב חיובי לעתיד. בכל אופן תודה גם לך על ההתיחסות , ועל תשומת הלב , אני באמת מנסה לעבוד על עצמי ולהתמודד יותר טוב. ביי לשתיכן ויום נעים יונית
