ל-יונית.
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ערב טוב, תחילה רציתי לומר לך שאת כניראה מתכוונת אליי כשכתבת לאריאל שהיא אמא ל-3 ילדים. איך זה להיות אמא ל-3 ולסבול מחרדות?לא קל אבל כשאני איתם אני נהנית.החרדה התחילה אצלי(התגברה)לאחר הלידה השלישית ומאז התחלתי לקחת סרוקסאט. בקשר לכאבים ברגליים-לדעתי זה ממתח ולחץ.גם אצלי זה התחיל עם שפעת וחשבתי שזה פשוט כאבי שרירים כתוצאה מהשפעת-עם השנים הבנתי שטעיתי וחבל שלא טיפלתי בעצמי קודם. בקשר לפיברומילאגיה-תרדי מזה ומהר......... בקשר לתשישות הכרונית-תרדי גם מזה. כל השמות האלה והאבחנות יפות מאוד רק חבל שעד היום אין איש יודע ממה הן נובעות ומה הפיתרון.כדאי להפסיק להכניס לעצמך כל מיני דברים לראש,כי בסוף גם תתחילי להאמין בהם. לדעתי-את פשוט במתח וזה מתבטא גופנית בכאבי שרירים ברגליים. טפלי בזה ולא בכל השמות המפוצצים שחשבת שאולי גם מהם את סובלת. מאחר וגם אני בסרט הזה(כאבי רגליים)אשמח לעזור לך ככל שאוכל. שגב
היי חמודה קודם כל תודה על העידוד ועל ההתיחסות , היום בערב הלכתי לרופא והוא באמת אמר לי שזה כנראה כתוצאה ממתח ( מבחינות לתואר שאני עושה) ואין לי מה לחשוש ממחלות נוספות (מספיק מה שיש לי) , חוץ מזה אני עושה ספורט אתגרי (אופני שטח וקרב מגע) , אז יכול להיות שזה מוסיף קצת לחולשת השרירים , למרות הכל שהתחושות משתלטות עלי אני פשוט נכנסת ללחץ נוראי ושום מחשבה הגיונית לא מצליחה לתפוס את מקומה במוח. עוד שאלה לי אליך - האם הסרוקסט השפיע עליך מהר? עזר לך לכל התחושות המגעילות של החרדות? האם כדאי להכנס שוב לכל הקטע של תופעות הלוואי , או לנסות להתמודד ללא תרופות? כיצד החרדות מתבטאות אצלך? אצלי זה פשוט אוסף של סימפטומים , שכל יום צץ לו סימפטום אחר , פשוט מדהים , זה מחליף פנים וצורות והמלחמה נראית לי לפעמים פשוט אבודה. למרות הכל אני אופטימית ( והיפוכונדרית) ביי ולילה טוב מיונית
