הפרעת חרדה כן או לא?

שלום, בתי בת 23.5 ולפני שנה וחצי (בסוף הסמסטר הראשון באונ') החלו לה גלי חום בראש, רעידות וכאבי בטן. סימפטומים אלא פיתחו אצלה חרדות מנהיגה לבד והשארות בבית לבד. מתוסכלת ממצבה, לאחר שרופא המשפחה וגסטרולוג אמרו לה שאין לה שום בעיה, היא הגיעה לפסיכיאטר שטען שהיא סובלת מהפרעת חרדה ורשם לה כדורים(1 ציפרמיל ליום). הכדורים עזדו כ- 6 חודשים ולאחר מכן הפסיקו לעזור והסימפטומים חזרו עם החרדות מהם. במשך שנה היא ניסתה לעלות את המינון של הכדורים ואפילו להחליף לכדורי סארוקסט (הכל בעצת הפסיכיאטר כמובן) אך שום דבר לא עזר. רמת הסוכר שלה בגוף היתה כל החיים 70 אך בבדיקה האחרונה לפני חודש היא הייתה 80 . כמו כן היתגלה כי רמת ה-GPT גבוהה פי 3 מהרגיל. עשו לה עוד בדיקות דם מסוג(GGT,HBC,HCV,HAV,EBV,CMV) ושללו מחלה אקוטית בכבד. עליי לציין שהיא לא סבלה מעולם משום סוג של סכרת וכמובן לא השתמשה באינסולין או בכל תרופה אחרת. כמן כן אוסיף ואומר שמספר ההתקפים שהיא עברה בשנה וחצי האחרונות ניתן למנותם בעשר אצבעות ובשניים שאני הייתי נוכח היא ריחפה מעט ולאחר שנתתי לה שוקולד היא התאוששה. יש לי 3 שאלות: 1) מה הסיכויים שהיא סובלת מהיפוגליקמיה. 2) האם כדורי סארוקסט (או ציפרמיל) יכולים לעלות את רמת הסוכר בדם. 3) האם יש להפסיק עם הכדורים לפני בדיקת המסת סוכר.

סוכר 80 הוא כלל לא סכרת אלה בדיוק הנורמה והלוואי על כולם. סוכר גבוה הוא מעל 120

היי הסירי דאגה מליבך , לביתך אין שום בעיה רפואית , לפחות לפי מה שאת מתארת היא חווה התקפי חרדה , וזאת אני אומרת לך על סמך ניסיוני האישי , חבל על כל הבדיקות , החששות ממצב רפואי כלשהו סתם יכניס אותך ואת ביתך לחרדות נוספות., שהחלו אצלי החרדות לפני 6 שנים , הרגשתי בדיוק את אותן התחושות(גלי חום , תשישות , רעידות , כאבי בטן) , הלכתי להמון רופאים ועשיתי המון בדיקות , וכמובן שכל התוצאות יצאו מצוינות , ואם היה רופא אחד שהיה חוסך לי את כל הסבל המיותר הזה אולי לא הייתי נופלת עמוק יותר לבור הזה של החרדות. בחרדות צריך לטפל,נקודה . ואם שתי תרופות לא עזרו אולי תעזור תרופה שלישית , אחרת זו סתם מלחמה מיותרת שגוזלת כוחות ואנרגיה , (חבל גם על האנרגיה שלך) , בקיצור תרדי מתוצאות הבדיקות לסוכר , התוצאה הזו נורמלית לגמרי , תפני אותה לטיפול פסיכולוגי שמתמחה בחרדות , וגם לפסיכאטר טוב שידע להתאים לה תרופה מתאימה , ותחזיקו מעמד , כי בסוף זה עובר (לפחות חלקית ולומדים לא להלחם בזה) ביי ובהצלחה יונית