נטילת תרופות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני 3 שנים ניסיתי להתאבד בעקבות דכאון קשה אליו צללתי במהירות (בערך תוך חודשיים)- לעולם לא היו לי מצבי רוח / דכאונות. מאז אני מטופלת בתרופות שונות (שנתיים בסרוקסט ועקב בעיות מיניות עברתי ללוסטרל- תמיד 20 מ"ג) ובהצלחה כי שיקמתי את חיי לחלוטין. שאלתי היא: האם כדאי לשאוף להפסקת נטילתן למניעת נזק בריאותי אפשרי, בחיים בכלל ואם אכנס להריון בשלב עתידי?
הי ענת ברגע שמושגת הטבה מסוימת השאיפה היא בהחלט לרדת במינון לעיתים עד הפסקה מוחלטת. את התשובה לכך צריך לתת הרופא שמטפל בך ונותן לך את הכדורים האלה. כל סיום לקיחה של תרופה בכול אופן תעשה בצורה הדרגתית בהצלחה
לענת שלום, הלוסטרל והסרוקסט אינם גורמים לנזק וכנראה גם לא יפריעו לך בהריון. תמיד צריך לעשות את המאזן בין תועלת לנזק בלקיחת תרופות. אבל הנמוקים של נזק לטווח ארוך או הריון הם אינם נמוקים חשובים כיוון שאין בעיה מעשית כזו. השיקולים אם להפסיק טיפול נוגד דיכאון ומתי מורכבים ויש לקחת בחשבון את כל המרכיבים ואת התמונה הכוללת של האדם. אישיות יציבה, העדר תורשה של דיכאון, מצב משפחתי יציב ותומך, התקף של דיכאון אחד בלבד, עבודה מסודרת כל אלו תורמים לבטחון שהתקף שני לא יחזור ולכן אפשר לקצר את משך הטיפול התרופתי. המרכיבים ההפוכים בודאי שתומכים בדעה להמשיך יותר את הטיפול התרופתי. כמובן ששכחתי גם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור במשך הזמן של נטילת התרופות. בדרך כלל לאינדיווידואל מסויים יש חלק מהמרכיבים העוזרים והטובים וחלק הפחות טובים ולכן לכל אחד צריך לעשות את המאזן שלו. גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא חומרת ההתקף הדיכאוני ובמקרה שלך את מציינת שהוא היה חמור ומסוכן. לכן בדרך כלל זמן הטיפול המינימלי בהתקף כה חמור הוא שנתיים, אפשר להאריך את הטיפול לחמש שנים לפי המרכיבים שתיארתי קודם. קצת מסובך אבל מי אמר שרפואה זה דבר פשוט? בכל אופן את יכולה להיות בטוחה בשימוש לטווח ארוך מהבחינה של נזק או הריון. גם בהריון תמיד צריך לעשות את המאזן של נזקים מהטיפול מול נזקים ממצב נפשי לא טוב. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש
