פחד מוות

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

09/01/2003 | 16:45 | מאת: נירית

אני בת 30 ויש לי חרדות מהמוות כשאני אוכלת ונזכרת במוות התאבון מייד יורד לי אני מתעוררת בלילות כל הזמן קשה לי להתרכז בהרבה דברים וגם בעבודה אני לא יכולה להשלים עם העובדה שיום אחד החיים יסתיימו ולא אראה את הורי או שילדי לא יראו אותי ואשכב בבור קר חשוך ומפחיד לתמיד איך אפשר לחיות ככה עצוב לי מאוד תודה על התשובה

09/01/2003 | 18:56 | מאת: יחזקאל

האם הפחד תורם לך? הרי כולנו נמות יום אחד גם אם נפחד וגם אם לאו, מה גם שמי שמפחד מת מהר יותר. מי שמפחד מהמוות מפחד גם מהחיים. חבל על הזמן, תהני מהחיים.

09/01/2003 | 19:01 | מאת: שרונה

לדעתי זה רק מראה כמה החיים יקרים לך, וכמה את לא רוצה לאבד אותם. זה גורל יקירנו גם.מה לעשות. אז מה לא נביא ילדים? לא נאהב?תדבקי בחיים מתוקה.אני מבינה אותך אני חושבת שהרבה אנשים כולל אותי מרגישים מה שאת חשה. ואיך לא? ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו חושבים על זה יותר. אבל...אלה החיים.הזיקנה עוד רחוקה בגילך.תהני בכוח מהחיים ותעניקי אהבה ותקבלי אהבה.זה הצו של כולנו בסופו של דבר.שלך.שרונה.

09/01/2003 | 19:04 | מאת: אריאל

הי נירית הפחד מהמוות הוא טבעי משום שאף אחד לא יודע מה מחכה לנו " בעולם הבא" ומה יהיה עלינו , אם זאת אם העיסוק במוות הוא כה אובססיבי ולא נותן לך מנוח יש לשקול לפנות לטיפול בכדי לעבוד על הבעיה. חבל לא להנות מהזמן שיש לנו לחיות וצריך לנצל כל רגע

09/01/2003 | 23:46 | מאת: דר' גיורא הידש

היי נירית, כולנו מפחדים מהמוות ותראי כמה דתות וגלגולי נשמות האדם המציא בגלל פחדיו אלו. את שואלת שאלות קיומיות מאוד. ודאי שישנן תיאוריות ופילוסופיות רבות על כך. אציין רק תיאוריה אחת שנוגעת ממש ממש לנקודה זו. אני מתכוון לתיאוריה האקסיסטנציאליסטית שהתפתחה בצרפת עם סארטר הפילוסוף וויקטור פרנקל הפסיכולוג היהודי שהיה במחנות ריכוז ואז הבין את משמעות החיים. הספרים תורגמו לעברית ואם את רוצה את יכולה לקרוא גם ספרים של קאמי ורלן מיי ששיכים לאותו הזרם. דרך אגב, אקסיסטנציאליזם=קיומי שיהיה רק טוב ואושר ביי דר' גיורא הידש