הפניה לפסיכיאטר

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

08/01/2003 | 15:51 | מאת: גלית

שלום. אני מעוניינת לפנות לפסיכיאטר, משום שע פי מיטב הבנתי (שהיא בעיקר דרך תוכניות רדיו)אם אני אקבל תרופות כמו סרוקסט, אורך חיי ישתפר בהרבה. למה אני מתכוונת: יש לי בעיה בזוגיות. אני בת 30 וחיה עם בן זוג. לעיתים אני בלתי נסבלת, זה מתבטא בחוסר האמון שלי בו, שלילת דעותיו רוצונותי על הסף, מריבות צעקות, בקיצור זוועה. יש לציין שאני בחורה נאורה ומפותחת דייה, בעלת קריירה ועסוקה רוב שעות היום. אני פשוט טיפוס כזה שמריבות ואקשן זה חלק מחיו (לצערי). אני כאילו רוצה שפני הדברים יהיו בדיוק כפי שאני רוצה. 30. אבל כעת עם החבר הנוכחי, הכל די טוב ואני לא רוצה לקלקל זאת. אני עד כדי כך פוחדת שיחסינו יעלו על שרטון, שאני שוקלת להכנס להריון ממנו ולהציב לו עובדה. אני אם ילדך, ואתה כנראה תתחתן איתי. למרות שגם בלי ילד יש לנו כוונה למסד את יחסינו, רק עד שזה יקרה אני עלולה לאבד אותו בגלל ההתנהגות שלי. שאלתי היא: כדאי לי לפנות לפסיכולוג או פסיכיאטר? שנית, איך פסיכיאטר קובע אם אני זקוקה לתרופות?? רק על פי הסיפורים שלי.? תודה מראש על תשובתך.

08/01/2003 | 16:36 | מאת: שאול

גלית שלום את תיארת בעיות התנהגותיות שיכולות לנבוע מסיבות פיזיולוגיות וגם מסיבות פסיכולוגיות. אני לא רוצה להיכנס לדיון בנושא של כפיית אבהות או כפיית נישואין. בלשון עדינה זה מריח לא טוב. הליכה לפסיכיאטר היא כמו הליכה לסופר או למספרה. עדיף שתתחילי את תהליך האיבחון אצל פסיכיאטר במסגרת קופת חולים. אין לך מה להירתע מהמילה פסיכיאטר הוא בסך הכל עוזר לשיפור איכות החיים. בהצלחה

08/01/2003 | 18:10 | מאת: אריאל

אני לא הייתי ממליצה לרוץ לכדורים ובמקרה שלך נראה אף שזה לא הפיתרון האולטימטיבי ( למרות שאני לא מעיזה לקבוע זאת חד משמעית כי אני לא רופאה). אני חושבת שאת צריכה לברר מדוע את מרגישה כך כלפי בן הזוג ויתכן שחוסר האמון בו נובע מחוסר האמון בעצמך. מאוד כדאי לגשת לשיחות משום שהם יכולות לתת לך פתח להבין את עצמך טוב יותר ואת המניעים מאחורי ההתנהגיות הנ"ל.

08/01/2003 | 19:55 | מאת: יוסי

לפי דעתי ונסיוני כדאי לך לפנות קודם לפסיכולוג ולא לפסיכיאטר. למי שאף פעם לא היה בביקור אצל איש מקצוע מתחום בריאות הנפש פגישה עם פסיכולוג היא פחות מאיימת לעומת פסיכיאטר. ברור שבעלי ניסיון שפנו בעבר לעזרה נפשית בוחרים עפ"י ניסיונם והעדפתם האישית. פסיכולוג מתחייב לשוחח איתך 50 דקות כל פגישה. זהו כלל קדוש אצל פסיכולוגים ואני יודע שהם עומדים בו. אצל פסיכיאטר הפגישה יכולה להסתיים גם אחרי 5 דקות שהרי לא קובעים לרופא כמה זמן לתת. מותר לו לקיים פגישה מאד קצרה ולגבות תשלום מלא והתשלום בד"כ לפחות כפול מאשר אצל פסיכולוג. אם יש לך ניסיון קודם בפניה לטיפול נפשי אז לכי בעקבות תחושותיך ונסיונך הקודם. לאדם שאין לו שום ניסיון קודם נראה לי שעדיף להתחיל מהקל לכבד. לפעמים צריך שני מטפלים (גם שיחות וגם תרופות) אבל אני מאמין שללכת מהקל לכבד היא שיטה עדיפה ופחות טראומתית לאדם שלא פנה בעבר לטיפול נפשי.

08/01/2003 | 21:37 | מאת: שאול

1. כתבת "פגישה אצל פסיכולוג פחות מאיימת לעומת פסיכיאטר " פסיכיאטרים בדרך כלל עוזרים לאנשים לשפר את ההרגשה ולא מאימים עליהם. דבר נוסף מי שמחטט וחופר בנשמה זה פסיכולוג ולא פסיכיאטר. 2. הפסיכולוגיה היא שרות שבדרך כלל והרבה פעמים צריך לשלם עליו והרבה. פסיכיאטריה היא כמעט בחינם. שאול