היי אריאלוש.

רציתי רק לספר לך שאני מרגישה יותר טוב.לא יודעת עד כמה הפאקסט אחראי לכך.אבל משהו בדפוסי החשיבה שלי השתנה.אני יודעת שהמצב עדיין לא מזהיר.אבל אני נלחמת.יש לי רגעי נפילה.ופחד מלעשות בושות שאנשים יראו את מצבי.לא כל כך בגללם.אלא יותר בשבילי.אבל בכל זאת. למדתי לחיות כל יום בנפרד ולהתגבר.לא לוותר.לעשות מאמץ.וזהו.חיים את החיים מיום ליום.אני כבר לא כועסת על עצמי. אולי זה יבוא בהמשך.אבל אני אקום ואתאושש.כי המחלה הזאת שנקראת חרדה ואגרופביה.היא מחלה שדורשת התמודדות.ואת זה הבנתי. המון תודה על כל העצות הנפלאות תספרי לי מה שלומך. שלך שרונה.

היי שרונה ואריאלה, אני בכל זאת לוקח לי את הזכות להתערב, מה יש מותר גם לי להנות מכן, בהחלט ההתמודדות שלך מרשימה ואני חושב שאפשר ללמוד המון מניסיונך ומכוחותיך להתמודד. כל הכבוד! תמשיכי רק בדברים טובים, הידש

הי שרונה קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני מאוד מאוד גאה בך. כל הכבוד!!! כמובן שיחד עם העליות יש מורדות וההפך אבל עצם הנחישות שלך והאמונה שלך בעצמך מעוררים בי התפלאות וזה משהו שכולנו יכולים ללמוד ממנו. אז תמשיכי כך יקירה ואני תמיד אשמח לשמוע מה איתך- תמיד! אני יותר טוב מבחינה נפשית. שלשום התחילו לי כאבי גב נוראיים ( דלקת) וכבר שלושה ימים שאני בקושי זזה.כל זה גרם לי לבכות המון גם בגלל כאבים אבל נראה לי שכל הרגשות שלי יצאו החוצה ביומיים שבכיתי ועכשיו אני מרגישה הקלה משמעותית. כנראה שהייתי צריכה לפרוק את זה החוצה. הגב דרל אגב הרבה יותר טוב היום וכבר אמרתי לך שאני גאה בך????