שלום לכולים

שלום לכולם, בעקבות מכתבו של שאול, רציתי לפתוח את הנושא של מה מתאים ומה לא מתאים וכיצד כדאי לכתוב בפורום. הפורום אינו מטפל באנשים, אבל בהחלט לדברים שנכתבים בו באופן מעשי ישנה השפעה טיפולית. עידוד, מילה טובה וכדומה עוזרים לאדם ויש להם השפעה טיפולית. מכאן גם ברור כי לא חשוב אם העדוד בא מרופא או מאדם אחר, מה שחשוב שהמילים החמות באות מהלב. יש הבדל בין טיפול ובין עיצה, רעיון או מחשבה שכדאי לחשוב עליה. כאן יש חשיבות לידע המקצועי וגם לניסיון האישי של כל אדם. לכן אני חושב שעדיף לספר על ניסיוני האישי, כך אפשר לכתוב על רופא מסויים שהוא התיחס בגסות, 5 דקות וכדומה, לתאר את הדברים. על כך לא יכול להיות ויכוח שכך היו הדברים (כמובן שעדיף לדבר אמת...), או על תרופה מסויימת שהיא גרמה לי לטוב או לרע וכדומה. תיאור הניסיון האישי או מה ששמעתי מאחרים אינו טיפול רפואי, אבל לפעמים עצה מאוד. לעתים העצה תהיה בתרופות לעתים העצה לשיחות או רעיון או לפעילות גופנית או כל דבר אחר, אבל העיצה היא מניסיוני ומידיעתי ויש לראות אותה ככזו. מה דעתכם? הידש

אני חושבת שפורום זה המקום הכי טוב בעולם לקבל נקודות ראיה שונות כדי להגיע להחלטה. אני חושבת שזה מקום מעולה לקבל המלצות וללמוד מניסיונות. אני גם חושבת שאנחנו שונים זה מזה בצורה כזאת שיש משהו שטוב לאחד ורע ולאחר. וצריך לקחת את הכל בהיבט כללי ולבחון את ההשפעה האישית. אבל.... כמו שחשוב לי לקרוא המלצות על רופא נהדר או תרופה מופלאה, חשוב לי לדעת גם ממי להזהר. ואם יש למישהו השגות הוא יכול להוסיף את תגובתו. כמובן הכל בצורה מכובדת, תוך ציון העובדה שמדובר במקרה פרטי של הכותב ולא בכלל. וזה גם המקום שלי לציין שאתה מקסים שהעיצות שלך עוזרות ושהתשובות שלך, לרוב קצרות, אך משמעותיות מאד בריגעי לחץ ומשבר. תודה תודה ושוב תודה!

היחודיות של פורום זה בשונה מפסיכוטארפיה בקבוצה לדוגמה, הוא שפה יש במה ומקום לאנשים לחשוף את ריגשותיהם האמיתיים מבלי להחשף בעצם. הטכנולוגיה הווירטואלית הזו נוסחת בנו ביטחון ונותת לנו את האפשרות לעזור לוהיעזר באחרים ואם זאת להישאר אנונימים. אני חושבת שעצם זה שנוצרים פה ושם ויכוחים מעידה על תקינותו של פורום זה שכן כל חברה שמתפקדת כראוי מתמודדת עם קונפליקטים שונים ובה גישות שונות ואם הדבר היה הפוך הרי שאז היה מקום לדאגה. אם זאת, ראוי כמובן לשמור על חוקי המוסר ולהעיר הערות ותלונות בצורה בונה ומנומסת. אני שמחה על שמצאתי את הפורום הזה משום שלי ובעצם למי לא חשובה הרגשת השייכות ולדעת שאני לא לבד בתחושותיי והנה פה מצאתי אנשים מקסימים שיודעים לתמוך ולתת את המקסימום מעצמם. ועל כך זה " מפקח" קפטן נפלא ( ד"ר הידש) שתמיד יודע איך לנטוו את הספינה לדרכים בדרכים חיוביות ומעלה אנשים מחדש אל דרך המלך. ד"ר הידש, תודה, תודה, תודה