מאניות ותחושות רדיפה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, מה שלומכם? סיפרתי לכם, שעברתי התקף מאני, לפני שבוע- שבועים לערך. בעקבות זה, חזרתי ליטול תרופות בצורה מסודרת (פחות או יותר) לצערי הרב, המאניות שלי הן ברצף, הן סוערות וכואבות, אם כי גם יצירתיות, מצחיקות ומלאות בהבנות והארות. היום לדוגמה, יצאתי לרופא שלי, ולקצת סידורים וכל הזמן יש לי תחושה שאנשים קולטים שאני קצת משיגינע... אני מרגישה מגורה מכל פיפס קטן.... מרגישה צורך להגיב על כל דבר קטן.... מצד שני, אני מרגישה שאני "מתה מעייפות" ושבא לי לישון איזה 12 שעות ברצף. אשמח לשמוע את דיעת ד"ר הידש, ואת נסיון האנשים שחווים את המחלה הזו כמוני. איך מתחזקים? תודה רבה, שיבא.
שיבא יקרה מאניה זה כאילו המוח שלנו עובד במהלך רביעי וחמישי, התודעה קולטת המון דברים, המוח עובד שעות נוספות, ואחריה זה מה זה מותשים... יחד עם זאת כשסוער, יש גם הרבה ברקים ורעמים וכעסים ובילבול. איך מתחזקים? אני מאמינה גדולה בפוד תראפי- כלומר לאכול כמו שצריך, לעשות דיאטת אינטרנט, מגע ושחייה והליכה מועילים, וזמן לנוח... ולישון... ולעכל את כל מה שהיה. בסופו של דבר צריך להזהר לא ליפול לבור הדיכאון. את מספרת שאת יותר מאנית ופחות מכירה את הקוטב הדיכאוני, וטוב שכך, אז תמשיכי לחייך, ושאנשים שאוהבים אותך יחבקו אותך הרבה, ותשמרי על עצמך. וכשירגעו קצת הרוחות, תחזרי אלינו לספר לנו מה גילית... שבת שלום חג שמח תמי.
לשיבא התובנה וההבנה שאת עוברת תהליך חשובים מאוד, לעתים השיפוט וראית המצב משתנה ולכן יתכן שחבר או חברה לידך אשר יאמרו לך מה המצב יעזרו, הדבר החשוב ביותר הוא לא לקבל החלטות חשובות במצב של פעילות יתר או דיכאון. וחוץ מזה אפשר גם להנות מהמאניה אם היא לא גבוהה מדי.... שבת שלום דר' גיורא הידש
