דיכאון

היי מקווה שזוכרים אותי. רציתי לעדכן בקשר למצבי. אז אני יותר טוב מפעם, למרות ירידות קטנות שיש. הפסיכולוגית אומרת או חושבת שאני עם רגל אחת בחוץ, שאני עוברת את הדיכאון הזה. רציתי להוסיף בקשר לדיון על הדיכאון. אז ככה: פעם בגיל הנעורים הרגשתי על הפנים בלי חברים בלי כלום פשוט הייתי בדיכאון כשאף אחד לא ידע מזה (הסתרתי טוב) .עברו כמה שנים של סבל וכאב לבד עד שכביכול יצאתי מזה ללא שום קבלת עזרה. היום אני בת 26 ושוב חזר לי הדיכאון וחרדות שלא היו בעבר והפעם אמרתי ננסה את שיטת הפסיכולוגיה וכך היה. היום אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי (סרוקסט). מה שרציתי לומר בסך הכל שאני חושבת שהדיכאון היה בתוכי כל הזמן אבל מודחק כמה שנים עד שהוא התפרץ היום. וטיפול פסיכולוגי מקצר באמת את תקופת הסבל והכאב. ולמרות הכל אני חושבת שהדיכאון תמיד ימשיך וידבק למי שחווה אותו. תודה, אשמח לתגובות.

adi שלום, את מה שעובר עלייך, אני יודעת מה את מרגישה אבל אני רוצה לאמר לך שאסור לך לחשוב על כך שזה יחזור. ראשית הידיעה וההכרה הן צעד ראשון להתמודדות ואת זה כבר עברת. מכיוון שאת נמצאת בטיפול גם את הצעד הבא עברת אז רק נותר לשנות גישה ולמצות את הטיפול . יש חחים אחר הדיכאון.

הי עדי את יודעת , גם אני לפני חצי שנה בערך ניסיתי לשחזר ארועים מהילדות שלי ( פשוט לחשוב על הילדות) וגילתי שבכלל לא הייתי מאושרת אז למרות שהוריי כל הזמן אומרים לי שאז נהגתי להיות שמחה ולחייך כל הזמן. אף אחד לא ידע מה קורה בתוכי ואפילו לא אני עצמי ( עד כדי כך האמנתי בהצגה ששדרתי כלפי חוץ). מסתבר שאולי בעצם כל חיי לא הייתי מאושרת ואולי אף פעם לא אהיה?.???

בלי להכנס ליותר מידי פרטים... (כי אין כח להקליד) אומר לך כך, טיפול פסיכולוגי מנקודת מבטי הוא רק מזיק וגורם לך להיות עם יותר בעיות ותסבוכים ... והכל בגלל שמתחילים "לחפור" בעבר.... אולי זה השיטה לטפל מהיסוד... אך זה מסוכן כי אתה מתחיל להיות יותר ויותר עצוב! השיטה לעניות דעתי היא רק תרופתית זה לפחות מועיל ולא פותח צוער (לגטימי לכאורה) לצרות הקודמות..... בכל מקרה המון בהצלחה, גיא