אין חדש תחת השמש

אצלי הכל כרגיל.אני מכריחה את עצמי לצאת עם הילד לטייל לפחות שעה. כל יום.וזו מלחמה כל יום מחדש.ההרגשה שלי לא השתנתה.כאילו אני נרדמתי והתעוררתי לעולם לא מוכר.ולכן אני גם לא מרגישה טוב בחוץ בכלל. הפאקסט לא עוזר עד כה. הוא רק מפיג קצת את החרדות, אבל לא פותר את את השאר.לצערי אני מודאגת מהעתיד.כי יש לי תינוק קטן.אבל תשובות אין. זהו.ממש לחיות מיום ליום.יום ראשון אני ממשיכה בטיפול אצל הפסיכולוג של מכבי.מי יודע מה ייצא מזה.ההתדרדרות במצב שלי הייתה בחודש האחרון ,והיא קרתה באופן מיידי.לאחר שהאגרופוביה שלי החמירה.אני פשוט לא נהנית להיות בחוץ.לפעמים הייתי רוצה לחזור להיות ילדה ולוותר בשנייה אחת על בעלי ועל הבן שלי.באמת.העיקר להיות בריאה, כמו שהייתי.ולא חלשה ומופחדת כמו שאני היום. שיהיה לכולכם לילה טוב.

דרך אגב.למה אומרים שהפאקסט מדכא את היצר המיני.וגורם לכל מיני בעיות מסוג זה.מעניין אצלי זה בדיוק הפוך.מה יש בתרופה הזאת???

ערב טוב, הבנתי שעדיין קשה.כמה זמן כבר עבר מאז התחלת לקחת תרופות?והאם לא אמרו לך להיעזר גם בקלונקס בהתחלה??עד שהתרופה מתחילה לעבוד? בקשר ליצר המיני-אני שמחה בשבילך.אז תיהני גם בשבילי-בינתייייייייים. שבת שלום. שגב

הי שרונה לפעמים זה שאין חדש תחת השמש זה טוב ( תחשבי אם היה גרוע יותר??.). כרגע נכנסת למעין שיגרה בה יש לך ציפיות מסוימות כשאת יוצאת החוצה וחלקם מתגשמות וחלקן לא. לפי דעתי פשוט תצאי החוצה בלי שום ציפיות ( כי כבר אמרו חכמים: " כגודל הציפייה כך גודל האכזבה) ואז אם הצלחת להנות או לא הצלחת להנות לא יהיה לך את עצמך להאשים בעניין. היציאה עצמה וזה שאת לא מוותר אף פעם מוכיחה את כמה חזקה ונחושה את ואם תכונות כאלה את תנצחי את המצב בטוח. אז don't worry, be happy אנחנו פה איתך- תמיד

היי אריאל! הגישה שלי לחיים באמת דומה למה שאת כותבת. זה המצב כרגע.ולפי זה אני באמת משתדלת לחיות. שלך. שרונה.