בבקשה תעזרו לי

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

03/01/2003 | 14:22 | מאת: סיון

שלום לך ד"ר הידש. אני בת 34 וסובלת מזה כשנה מהתקפי חרדה שחלפו אולם נראה לי שאני בדכאון . אני סובלת מהתקפי זעם על ילדי כשהם כלל לא אשמים ,אני מרגישה לא טוב -חולשה ותופעות גופניות אחרות במשך כל היום . מה שהכי מטריד אותי הוא שאני לא חשה כל רגש - לא אהבה לא שנאה,לא מסוגלת להתרגש ממשהו שאמור להיות משמח,פועלת כמו רובוט ,הגוף כל הזמן דרוך לקראת קרב. יש לציין שאני מטופלת בילדים קטנים ואני גרושה מזה כמה שנים . יש עוד תופעה שאני מאוד מבקשת שתתיחס אליה בתשובתך - אני לפעמים רוצה לדבר ופשוט המילים לא יוצאות לי - המחשבות זורמות בשיא המהירות אולם המילים פשוט לא יוצאות וגם כשכן , אני מרגישה כאילו זה לא בא ממני. אני פשוט מיואשת ,. ממש בזה הרגע הבת שלי שאלה אותי שאלה תמימה ואני פשוט צרחתי עליה . מה יש לי ? האם אני בסדר ? זה כבר תקופה ארוכה שאין לי מצב רוח , יש לי ריקנות נוראית ,לא צוחקת מכל הלב ,ומן מועקה בנשמה . יש לי סרוקסאט אבל אני לא לוקחת - לא מעונינת בתרופות תודה

03/01/2003 | 14:34 | מאת: שאול

03/01/2003 | 17:24 | מאת: שאול

חסר לך זיין גדול כנראה מזמן לא קיבלת אותו!!

03/01/2003 | 18:09 | מאת: שאול שכותב בדרך כלל

אין trade mark לשם שאול ויכול להיות ששאול הוא שמו של מי שהזכיר את הפאלוס

03/01/2003 | 23:03 | מאת: מישהי

לשאול באותה מידה אני יכולה לומר לך,שיש לך מוח צר וקטן כי אתא אפס,תינופת,מנייק שאיו לו גבולות ואתה צריך להתביש. ואתא הומו יש גבול לעלבון שבחורה מסוגלת לספוג. מישהי

04/01/2003 | 03:39 | מאת: ...

הכינוי של יהודה איתם הוא "אור הוא הגיע לכאן מפורום הלם קרב של דוקטורס סעיף 10 לאמנה של פורום הלם קרב זה להתעלם ממנו http://doctors.co.il/forums/list.php?f=66 הוא תמיד מתחזה לאחרים ומכניס גסויות להודעות זה דפוס שחוזר על עצמו אצל יהודה דרור גרין כתב עליו כבר מלא הודעות

04/01/2003 | 08:41 | מאת: אריאל

הי סיוון נראה לי שהתשובה כבר ידועה לך ואולי קשה לקבלה אך זה נראה כמו דיכאון. סיוון , דיכאון היא מחלה כשאר המחלות והטיפול התרופתי לה הוא כשאר התרופות. אם היית סובלת מיתר לחץ דם לדוגמה האם היית מעיזה שלא לקחת את הטיפול התרופתי? אם טיפול זה יכול לעזור לך ולהקים אותך שוב על הרגליים ( והאמיני לי שזה מה שזה עושה) אז מדוע לא. סיוון את לא אימא רעה, כי אחרת הבעייה לא הייתה מפריע לך עובדה שמצפונך מציק לך ושאיכפת לך מילדייך . כרגע את פשוט בתקופה לא טובה אך טיפול תרופתי ביחד עם שיחות אצל פסיכאטר יכולילם לחולל פלאים. נסי בשבילך ילדך וכמובן שבשביל עצמך ועתידך- למה לסבול???