אני כועס על עצמי

שלום אתמול הבאתי את אמא שלי בת ה 82 למיון ב 2200 ה CT מוח תקין הבדיקות בסדר אבל היא אושפזה להשגחה ומעשה שהיה כך היה. ב 1400 היא ישבה לאכול ארוחת צהריים פתאום ראיתי שעיניה נעצמות והיא לא מגיבה.ניסיתי להרים אותה והיא התגלשה לי מהכיסא לריצפה. היו לי חששות כבדים מהגרוע ביותר טילפנתי לדודתי שגרה מעליה תוך כדי כך שהתכוננתי לבצע הנשמה ובדקתי שהלשון לא חוסמת את הלע. לשמחתי היא פקחה עיניים לאחר מספר דקות ו 10 דקות מאוחר יותר הרמתי אותה הושבתי אותה על כיסא. היא הקיאה וצפתה בטלויזיה. שעה וחצי לאחר מכן היא שכבה לנוח אני הלכתי לביתי לשעה חזרתי ונרדמתי לשעתיים. רק 5 וחצי שעות אחרי המקרה הזמנתי רופאה שהיפנתה אותה למיון. למרות שלא היתה משמעות לאיחור בקריאה לרופא אני כועס על עצמי שאיבדתי את העשתונות ולא הזמנתי אמבולנס מיד. מה דעתכם ? שאול

שלום שאול, משתמע לי מדברייך כי אתה אוהב מאוד את אמך ומטפל בה בדאגה ובמסירות. אינני יודעת מה מצבה המפורט של אימך ולכן לא אוכל לומר לך אם נהגת אתמול כשורה או לא אבל דעתי היא שהפעלת את שיקולך האישי ברגע קשה והחלטת החלטה מסויימת שאינך יכול לשנות ולכן אין טעם להתבוסס בחרטות חסרות משמעות. יום נעים.