מביך אבל חייבת תשובה

מה ההבדל בין פסוידו אפילפסיה לבין psychogenic non-epileptic seizures סוף סוף אזרתי אומץ לשאול בני הוא בן 25 , אנחנו נותנים לו המון תשומת לב ואהבה וכך כל חבריו אך מידי פעם באים לו הוא עובד, בן אדם חברותי אינו זקוק לשום קהל הוא אהוד בין כולם ובכל זאת קורים לו ה התקפים הללו. בהתחלה קראו להתקפים פסוידו אפילפסיה ועכשיו שינו את ההבחונה לpsychogenic non-epileptic seizures . הבעייה שפעמיים הגיע לחדר מיון אחת בשל שבר בקרסול והשנייה בגלל חום גבוה והיו לו התקפים אך בגלל שהרופא קרא את ההבחנה הוא צחק עליו ואמר לו שהוא עושה את עצמו הרופא אפילו צעק עליו בנוכחות שיפסיק עם ההצגות אך משראה הרופא שהילד לא מתעורר פשוט סגר את הווילון והלך לענייניו ואמר שיש לו מינכאוזן. לציין שהיו לו שני שברים בפטישון בצילום שעשו לו וכנראה ההתקף קרה לו מהכאב. מה הן התופעות שהזכרתי ומדוע רופאים צוחקים בקולי קולות ליד כל מי שעובר בסביבה כאילו הילד שלי מביים הצגות? לדעתי צריך לפתוח פורום בנושא הזה כי רוב האנשים מתביישים לדבר על כך אבל די לזלזול! בברכה אמא מודאגת

שלום רב מה שאת כותבת הוא אכן מאד מביך, לא רק לילד אלא גם לרופאים שנפגשו איתו, מה גם שהבעיות הרפואיות שתיארת אצל הילד (אם אמיתיות ואם לא, אם SELF-INDUCED או לא) עדיין נשארות בעינן. פירכוסים פסיכוגניים היא תופעה נדירה ביותר ולא משהו בשיגרה שנתקלים בו ביום יום. תסמונת מינכאוזן היא אחת ההפרעות מסוג FACTITIOUS, בה האדם מבקש לזכות בתפקיד החולה ובטיפול רפואי (תרופות, אישפוזים, ניתוחים) ובעצם אין הפרעה פיזית של ממש. אם הרופאים סבורים שזה מקרה של מינכאוזן אז דרוש טיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי. בשורה התחתונה כדאי לפנות לאיבחון וטיפול פסיכיאטרי. בברכה

לאמא של חן תודה לדור ואני מצטרף לדבריו שהרופאים מביישים את התעודה שלהם, זה בודאי פוגע אבל אין זה העיקר. הייתה שאלה לפני מספר ימים ואז ציינתי שאחרי שנים מוצאים שאין מדובר על התקפים מדומים או פסיכוגניים (למעשה האבחנות זהות, רק הכותרת שונה), אלא מדובר על התקפים אמיתיים של אפילפסיה. כדאי להגיע לנאורולוג טוב כל טוב דר' גיורא הידש