חברה בדכאון...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לכולם, לאחר שיחה היום עם בת הזוג שלי לשעבר, החלטתי שהדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה הביתה זה לחפש באינטרנט כמה שיותר מידע על דכאונות ואיך לעזור לאנשים שסובלים מזה. בקצרה - חברה שלי (נשארנו חברות טובות..) עברה לגור וללמוד בחיפה וכך התנתקה בערך מכל העולם שהיה לה בדרום, מהחברים מהמשפחה, ממני (נפרדנו בגלל המרחק..) ומאז שהיא לומדת שם היא רק בדכאון כל הזמן, היא כבר לא הטיפוס החייכני שהיתה לפני ולא לקחתי את התלונות שלה ברצינות עד השיחה הזאת שהיתה לי איתה היום כשבסופה היא שלחה לי הודעה "אני מצטערת שאני מעפנה, עזבי, לא קשור אלה למצב רוחי בתקופה האחרונה", אחרי שעניתי לה "אני חייבת לציין שהיה לך הרבה יותר יפה לחייך כל הזמן" היא ענתה לי "גם אני חושבת ככה. לא מצליח. ואנשים סביב התיאשו. ואחרים מתעלמים..אף אחד מהם לא קרא על דכאון." זהו, זה ניער אותי והבנתי שהיא באמת בבעיה ושאולי זה לא יעבור מעצמו, וגם אם היא לא יודעת איך לבקש ממני עזרה ובטח לא לאמר לי מה אני אמורה לעשות כדי לעזור לה, בכל אופן החלטתי לעשות הכל כדי לעזור לה, אני מפחדת שמצבה התדרדר. אני פשוט לא יודעת מה להגיד ומה לעשות. אז אחרי שהעמסתי עליכם את כל הסיפור שאני מקווה שלא היה ארוך/משעמם מדי... אני ממש אשמח אם תוכלו לתת לי עיצות, מקצועיות ולא מקצועיות גם... ממש ממש תודה וסופ"ש נעים לכולם
חברה טובה שלום סחטיין עליך שככה מרחוק את איכפתית כל כך. אני משערת שהחברה שלך תקבל תמיכה מעצם האכפתיות הזו. קצת קשה לעזור כשנמצאים רחוק, כי העזרה הכי גדולה היא במפגשים ממש. אבל אם יש לכן מסנגר ויש לכן מצלמות, אז זה מאפשר לראות אחת את השנייה, ותנסי להצחיק אותה, ולא רק לדבר איתה על דברים כבדים, ובעיקר תהיי זמינה עבורה. זה ממש חשוב. שיהיה לכן בהצלחה ראומה
שלום, ישנם מספר סוגי דיכאון ויתכן שמדובר במצב תגובתי לפרידות וההתרחקות מהאזור המוכר והחברים. לכן הדבר החשוב והראשון הוא לנסות ולהיות אתה כמה שיותר, להגיע אליה לשבוע, לבקר אותה כאשר היא מגיע לדרום בסופי שבוע וכך הלאה. ראית שהתלונה העיקרית של החברה היא שכולם מתעלמים או לא מבינים. כך שהדבר החשוב ביותר הוא להיות אתה. כמובן שאם המצב חמור מכפי שעולה ממכתבך יש לחשוב על עזרה מקצועית. שבת שלום דר' גיורא הידש
