עליות וירידות במצב רוח ושיתוף פעולה לא עקבי

אמא שלי בת 76 סובלת ממחלות פיזיות האופייניות לגיל הזה. יתר לחץ דם, בעיות לב, וגם בפרקיסון. היא מטופלת בכל מיני כדורים. יש לה עובדת שמטפלת בה. היא מטפלת בה הרבה זמן ובתקופה האחרונה אמא שלי לפעמים משתפת פעולה ו"אוהבת" את המטפלת ולפעמים היא באה אליי בטענות שהעוזרת אומרת לה מה לעשות,ועוד כל מיני פעולות שליליות .אמא שלי איבדה את הבטחון העצמי ובאה לשאול אותי כל דבר כמו האם לקחת את הכדורים, מה לאכול, האם זה הזמן ללכת לישון וכו' אליי אמא שלי מתייחסת בסדר רוב הזמן אבל לפעמיים גם כועסת עליי או מאבדת כיוון , מחשבה והתמצאות לכמה דקות עד שאני מחזירה אותה למציאות לכאן ועכשיו. רוב הזמן היה בסדר גמור, היא פעולה, צלולה ובתקופה האחרונה יש ירידה מנטלית משמעותית לפעמים האם יש דרך לטפל בזה מלבד כדורים כי היא לוקחת הרבה מאד כדורים כדי לאזן את המצב הפיזי, או שזה מחלות הזדקנות ואין מה לעשות אלא תרופות להקל או ללמוד לחיות ככה? תודה שלי

שלום שלי לא לגמרי הבנתי למה בחרת דווקא להציג את שאלתך לפורום פסיכיאטריה. האם הסיבה היא השינויים במצב רוח של אימך? לי זה נשמע שהשינויים הם תהליך 'טבעי' של ההזדקנות, הייתי אפילו מעלה את החשד לאלצהיימר, ובכל מקרה נראה לי שאין משהו שתוכלי לעשות. תהליך ההזדקנות דומה ואף מקביל לתהליך ההופכי של התפתחות הילד- יש סוג של רגרסיה, גם בהבט המוטורי יש הדרדרות, וגם מה שתארת, שהיא מבקשת את אישורך, הוא די מוכר, ובטח שאינו פתולוגי. לסיום, מאחלת לשתיכן עוד שנים רבות של יחסי אם-בת, והרבה בריאות ראומה

תודה שענית. הסיבה ששמתי את השאלה כאן היא בגלל שהיא מקבלת רמרון או ציפרלקס (משנים לה מדי פעם לבדוק אולי משו משפיע יותר וגם בגלל הדכאון של המצב) וחוץ מזה היא מקבלת דקינט (ללפעמים משפיע על הפרקינסון), וחשבתי שאולי אחד מהדברים האלה הוא הסיבה להתנהגות הז.בכל מקרה, תודה רבה שענית לי ותודה גם על האיחולים. הרבה בריאות שלי