קודם כל תודה מהלב...

על ההיענות והאמפטיה. אכן, שכחתי לציין: אמי בת 47 ואינה עובדת זו השנה השלישית. זוהי הסיבה העיקרית ה'מנציחה' את המצב, העובדה שהיא מקבלת קיצבה ופנסיה, ולא מאמינה ביכולתה לשוב לעבוד ולהשתכר. אנחנו גרים באיזור המרכז, וביה"ח אשר שלל את אפשרותה להתאשפז הוא באר יעקב. דור - הבעיה בללכת לפסיכיאטר אחד קבוע, זו היענותה של אמי. היא לא משתפת פעולה, ונדמה כי תעשה עכשיו הכל כדי להתחמק מטיפול אמיתי ואינטנסיבי, כי היא מפחדת לעבור את זה בבית. תמונת המצב עכשיו היא ייאוש טוטאלי, שהחשש שלי שיוביל לניסיון אובדני נוסף. כמו כן, האמן לי שלאחר שניים שלושה ביקורים אצל פסיכיאטרים שונים, מערכת האמון נסדקת והפציינט נשאר ללא הכוונה, וללא אמונה. המצב כרגע הוא שהיא שוכבת בבית, חסרת מעש ובהתקפי חרדה הולכים ומתעצמים. אני בהחלט מאמינה שעם כל הכאב, רק מסגרת אשפוז תוכל לתת לה מערכת תמיכה ראוייה, למרות שהמראות שם משפיעים שליה קשות, והיא נתקפת בהלה ופאניקה מסגנון הטיפוסים שמעולם לא התוודעה אליהם. דבר אחד מרכזי שמונע ממנה לתפקד הוא הבושה במצבה. היא לא מאמינה שדבר כזה יכול לקרות למישהו ומרגישה קורבן של מערכת קלוקלת, ואני מאמינה שבצדק.... האם מישהו יודע על מקום בו ניתן לעבור את הגמילה מהתרופות, תוך כדי תמיכה בשילוב שיחות, או משהו בסגנון? מעריכה מאוד את היענותכם... מיואשת

שלום רב ניתן לפנות למסגרת של אישפוז יום בבי"ח כללי. טיפול זה הוא אינטנסיבי- 6 שעות ביום כפול 5 ימים בשבוע לאורך 2-3 שבועות. הוא כולל טיפול שיחתי פרטני, טיפול קבוצתי, מעקב פסיכיאטרי, ריפוי בעיסוק, ע"י צוות רב מקצועי. כיום ידוע שכדורי הרגעה (בנזודיאזפינים) במינון גבוה גורמים לדיכאון ולירידה בריכוז ובזיכרון. לא ברור מהודעתך איזה מינון היא לוקחת אך יש לעשות מאמץ להפחית את המינון של כדורי ההרגעה כי הם מחמירים את הדיכאון. בברכה