אנא קיראו ועיזרו לי, על סף יאוש

בעלי עובר שנה וחצי של אישפוזים, לרוב במחלקה סגורה, עם שיפורים קצרים במצב, ושוב הדרדרות למצב פסיכוטי קשה. הכל התחיל לפני כשנה וחצי כשהפסיקו את הלפונקס מסיבה פיזית, לאחר 7 שנים טובות ויציבות ללא אישפוזים. הלפונקס הוחלף לזיפרקסה, ואחרי אשפוז ארוך וקשה הוא שוחרר הביתה, נראה היה שהמצב משתפר ומתייצב, אך זה החזיק חודשים ספורים בלבד, ושוב אשפוז ושוב שחרור וחוזר חלילה. ואז החליפו לסרוקוול, ועדיין אין קרן אור אמיתית. יכולים להיות שבוע-שבועיים סבירים, ואז שוב נפילה קשה. כרגע הוא שוב במחלקה סגורה, מנותק מהמציאות. המצב נראה כל כך סטאטי, כרוני ומפחיד. מה יהיה?? להתייאש?? יש תקנה? מה עושים, אלוהים? אשמח לשמוע מכם, תודה.

שלום רב לא כתבת מינונים. לא כתבת מה הסיבה להחלפת התרופות. מינון מלא של סרוקוול הוא 800 מ"ג ליום ובמצבים חריפים עולים עד 1200 מ"ג ליום. צריך לחכות חודשיים שלוש להשפעה מלאה של התרופה. בינתיים אפשר להוסיף הלידול שמשפיע מהר וחזק. עם הלידול אפשר להתחיל ב-10 מ"ג ליום ולעלות עד 40 מ"ג, בפיקוח רופא. אני לא יודע אם חלוקת מתכונים ומרשמים תעזור כאן. עדיף לדבר עם הפסיכיאטר המטפל. בברכה

לנוי אכן הזיפרקסה היא הכי דומה ללפונקס אבל בכל זאת יש הבדלים. לפעמים קשה לאזן אדם אבל בסופו של דבר מגיעים לאיזון. כאשר המצב מורכב ולא משתפר יש טעם לפנות לייעוץ/חוות דעת שניה של רופא בכיר בארץ ולשמוע את דעתו על המצב ועל הטיפול התרופתי. דבר נוסף שהייתי בודק, האם הוא ממשיך ליטול את התרופות בבית, היתכן שהוא מפסיק ליטול תרופות? נקווה שהיציבות המבורכת תחזור בהקדם כל טוב דר' גיורא הידש

דור שלום, אתה כותב שהמינון של סרוקוול הוא 800 ובני היקר מקבל 300 - האם זה תמוה? חריג? הוא עדיין מאושפז בפתוחה...מקבל גם לוריוואן ופנרגאן ודקינט. האמת, יש הטבה ניכרת בקטע הפראנויה, האנטי, הכעס וכד' אבל הוא מאוד עצוב ושקוע בעצמו. מדבר מעט מאוד, מעין כנוע. ואני - לא יודעת אם לשמוח על היעדר הנגטיביות שלו או להיבהל מהאפטיה והימים שהוא מבלה רובם במיטה. גם כשהוא מגיע הביתה הוא די לא עושה כלום. אפילו לא טלוויזיה ומחשב מה שהיה מעסיק אותו לפני. כשאני נוסעת אליו הוא מבקש ללכת למסעדה טובה וזה מה שאנחנו עושים בכל ביקור. ושותקים. רוב הזמן שותקים. ואני שואלת : האם ה"לא לעשות כלום" זהו שלב בתוך תהליך שאחרי פסיכוזה ארוכה? האם אין סכנה שהתרופות יורידו אותו לשקיעה בתוך עצמו לתמיד..? האם עלי להוציא אותו מאישפוז או לחכות בסבלנות שתהיה קודם הטבה שם ? האם השלב הזה תקין? מוכר? שלב מוכר שצריך לעבור אפילו אם הוא נמשך יותר משבועיים? הידש, תמי, ר-או-מה, מיכאל, דור, תמרה, טל וכולכם. אשמח לשמוע דעות ...אני אובדת עצות. מתלבטת. לא מגיעה לתובנה. מה נכון?? מחכה ומצפה...נורית. ( מי, אני מתנצלת שכתבתי את זה בהקשר לשאלה שלך...רציתי לשאול על הסרוקוול ויצא לי כל הבפנוכו....:-)

בני היקר מאושפז ומקבל סרוקוול - מזה חודשיים. ( כי אמרת שזה אפקטיבי לאחר 3 חודשים....) האם זה אומר שזה יהיה יעיל יותר בהמשך? האם סרוקוול מוכר כיעיל לסכיזופרניה ? תודה שוב.