מעגל סגור...המשך
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, אני מודה לך על תשובתך מלפני מספר שבועות. התכוונתי להודות לך על תשובתך אלא שאז תקף אותי דיכאון שנמשך עד לפני מס' ימים. כאמור אני חייה בתוך משפחה כאוטית, וסובלת מחרדות, ואם לא ציינתי אז אני אוסיף שאני סובלת בנוסף גם מבעיות פסיכוסומטיות. באותו זמן של כתיבת ההודעה הקודמת, התחלתי ליטול סרוקסאט ולאחר שסבלתי מתופעות לוואי קשות הפסקתי את נטילת התרופה. יש לציין, שאני בורחת לתרופות בכל פעם שאני מרגישה שאינני יכולה יותר להתמודד עם המצב משפחה/חרדות וכו'. זה קרה מס' פעמים במהלך השנתיים האחרונות. הקרבה להורים, הבית, הקול שלהם שנשמע (רעש איום ונורא בבית, וויכוחים וכו') גורם לי להרגיש שאני מאבדתץ שליטה, המצב שהם נמצאים בו/הלך רוח משפיע עליי מאוד, כשהמצב מתוח, אני מרגישה מאוימת וכדומה. אני חיה בשני עולמות מנוגדים, הבית שבו אני חלשה, חסרת שליטה, עצבנית, חרדה והחוץ השליו, הלא מאיים. הדימוי העצמי שלי מטלטל בין שני קצוות, ובבית אני כאילו במלחמת הישרדות וחשה פעמים רבות צורך בבריחה לתרופות בשל חרדה ולחץ ותחושה שאינני יכולה להתמודד. בבית, המון כעס צף על פני השטח, הוא בלתי מרוסן וקיצוני, כמעט עד מצב פסיכוטי. אני אשמח לקבל הסבר לסיבה למצב הזה, וכיצד אני יכולה להתמודד במסגרת הקיימת (כאשר מבחינה כלכלית אינני יכולה לצאת מהבית בשלב זה) מול המשפחה שלי (לצערי). בתודה, ליילה
לליילה שלום, אין ספק שאת בורחת מהבית ולא חשוב אם לתרופות או למקום אחר. אני מאחל לך שהלוואי ותוכלי לגור מחוץ לבית ולבנות לך את הבית והפינה החמה שלך שתהיה לפי טעמך ושיהיה לך מקום חם ונעים. בינתיים כדאי לנסות להתרחק נפשית מהבית והנפשות שבבית ולבנות את הפינה החמה שלך בפנים. אני יודע שזה קשה אבל זו האפשרות. להכנס לדיכאון משמעותו שאת מרגישה במקום כלשהו שאת אשמה או את לא בסדר בכך שהבית כזה. אפשרות נוספת היא תחושה של אשמה שלא עשית מספיק כדי שהבית יהיה יותר טוב. א ת לא א ש מ ה - ותכניסי לך את זה טוב טוב לראש. יש להם את הבעיות שלהם ואת הקשיים שלהם, לא את יצרת את הקשיים ולא את יכולה להפתור אותם. כך שכל מה שאת צריכה זה לשמור על עצמך. שמרי על עצמך, גם אם בעזרת תרופות את בסך הכל שומרת על עצמך. את לא בורחת משום דבר, את שומרת על עצמך. שיהיה רק טוב ותהיי חזקה דר' גיורא הידש
