מתלבטת, אשמח לשמוע את דעתכם....

שלום פורום יקר, אני נמצאת בטפול כשנה וחצי. היום, יותר מתמיד, הטיפול מהווה עבורי תמיכה נפשית בלבד. מקום בו אני יכולה להגיד כל דבר בלי שישפטו אותי או יבקרו אותי. מקום בו אני יכולה להרגיש שמזדהים עם הכאב והקושי שלי (לפעמים זה גם יכול לעצבן..) מקום בו אני יכולה להגיד את מה שאי אפשר להגיד לאחרים. מבחינתי, הטיפול לא יכול להפוך את החיים שלי לטובים יותר, לא יכול לגרום לי לקום בבוקר עם מצב רוח טוב, עם חשק לדברים, תחושה של משמעות, עם כוח פנימי ומוטיבציה לעשייה ,לשינוי להגשמה וכד' מצבי הכלכלי מאפשר טיפול מוזל של קופ"ח על ידי הגדלת המינוס בהדרגה ...... מצבי הנפשי מתנדנד לו בין ימים קשים - מאוד לימים פחות קשים ולפעמים ימים סבירים. חוסר רצון לעבוד, קושי רב בתפקוד בעבודה,תיפקוד מינימלי בכל התחומים, ניתוק קשרים חברתיים, ושיעמום מאפיינים מאוד את רוב הזמן . המחשבה על הפסקת הטיפול לא עושה לי תחושה טובה כי אז אשאר לגמרי לבד, אך למרות זאת אני חושבת על זה רבות, אני רוצה להפסיק את הטיפול כי מה הטעם בלהגיע לפגישה,לדבר בכוח כדי לא לשתוק,להתענות מזה וגם לשלם ?? במהלך השנה וחצי, הטפול הופסק פעמיים כאשר הרגשתי טוב. לאחר חודש וחצי בערך, חזרתי לטפול כי ההרגשה הטובה לא החזיקה מעמד והיה לי קשה. אולי אני צריכה ללמוד להסתדר לבד ? איך עושים זאת? מה דעתכם ?

לדעתי כדאי לך להתחיל בטיפול תרופתי מהסוג של פרוזק/אפקסור/ציפרמיל. טיפול תרופתי מסוג כזה יחזק אותך מבחינה נפשית ואז תוכלי גם לסיים את הטיפול הפסיכולוגי בצורה מסודרת. כלומר אחרי שהתרופות ישפיעו (חודש-חודשיים) סביר להניח שלא תרגישי צורך בשיחות הנ"ל ותהיי מספיק חזקה בשביל להתמודד "לבד". הטיפול התרופתי כלול בסל הבריאות ולכן איננו כרוך בתשלום משמעותי.

לליאורה תודה לדור ואכן יש לשקול את האפשרות של טיפול תרופתי אשר ישפר את מצבך. דבר נוסף, במידה רבה האחריות למה שקורה בטיפול שייכת גם לך, אם את תרצי להפיק יותר מהטיפול, יותר מאשר תמיכה בלבד, אלא גם התקדמות ושינוי במצבך אז תוכלי להגיע לכך. כל טוב דר' גיורא הידש