מה זה אמור להביע??

המצב הנפשי שלי ממש לא טוב... אבל אני מתפקדת דווקא (לפחות בשנה האחרונה), אני לוקחת ציפרלקס חצי שנה ולפני זה לקחתי שנה וחצי פבוקסיל. עכשיו אני בת 19, כשהייתי בת 14 בערך הייתי במצוקה נפשית ממש חמורה, כאילו גם לפני זה המצב הנפשי שלי לא היה מזהיר אבל אז החלטתי שנמאס לי... כי הרגשתי חוסר שליטה מטורפת... ופשוט הכל התפוצץ... היה לי פשוט נורא והתחילו לקפוץ עלי כל מיני דברים... דיכאון... OCD שהיה בערך שנתיים ועבר למזלי... ועוד משו' ממש מוזר ומלחיץ! ת'אמת שאני ממש מתפדחת אפילו בזהות בדויה לכתוב על העניין... אבל אני חייבת כי אני ממש מוטרדת מהעניין... גם ככה אני מרגישה פסיכית לגמרי... ואני רוצה שתקראו ותנסו להסביר לי מה התופעה הזאת היתה אמורה להיות מחלת נפש ממש?? (אאאאאממממממממאאאאאאאא) בעיקרון יש לי בעיות של חרדה ודיכאון כרגע... אבל אני מרגישה ממש פסיכית ושונה... הייתי כל כך במתח ולחץ שהייתי ממש מנותקת (היו לי גם בעיות של ניתוקים, נראה לי שהיום כבר לא, לפחות לא הרבה ולא ברמה רצינית מידי...) הקיצור מתישהו החלטתי שחתולים ג'ינג'ים עוקבים אחרי... הייתי ממש משוכנעת בעניין (אני חייבת לציין שהחתולים האלה היו קיימים באמת ולא דימינתי אותם רק את השאר, אנשים אחרים גם ראו אותם) אני בעיקרון דתיה... אז הייתי באובססיה דתית בגלל המצב שלי... (וגם יש בקבלה עניין עם חתולות אומרים שיש בהם גילגולים...) אז חשבתי שהם באו לפקח עלי ועל מה שאני עושה... כל מקום שהלכתי איכשהו נתקלתי באחת... והיא הלכה אחרי, וכשברחתי מלא פעמים התחול רץ אחרי וכולי הייתי בהיסטריה... ברחתי למקום אחד, אז היא הופיעה לי פתאום בצד השני משומקום... (מה שהאמנתי זה שהם יכולות להעלם ממקום אחד ובאותו רגע להגיע למקום אחר שהן רוצות...) הייתי פשוט בהיסטריה פחדתי לצאת מהבית, בחושך בכלל לא העזתי, רק עם ליווי... היה נראה לי שהם מסתכלים עלי במבט מוכיח... במיוחד כשהרגשתי שעשיתי משהו רע... הייתי בטוחה שהם יודעות כל מה שהולך לי בראש וכשחשבתי משהו רע או שהיה נראה לי לא בסדר ישר נתקלתי באחת... שהסתכלה עלי במבטים מלחיצים ומוכיחים, חשבתי שה' שלח אותם לפקח עלי משומה... ושהם מעבירים דברים עלי אחד לשני... מה אני עשיתי, וללכת אחרי, להפחיד אותי, להתריע בי... ת'אמת שכולם ידעו על זה (רק על זה שאני חושבת שהחתולים עוקבים אחרי... לא על כל השאר, עד כאן...), כי הייתי בטוחה שזה נכון, אז סיפרתי... וכל הזמן הייתי בהיסטריות... וקצת עשו מזה צחוק... ההורים שלי אמרו שזה מוזר, אמא שלי אמרה לי "השתגעת לגמרי" "את לא בסדר?" וכל מיני דברים כאלה... והם אמרו לי שהם לא יסכימו לי לקרוא הארי פוטר יותר, כי זה בטוח בהשפעתו, כי זה פשוט לא הגיוני... (באותה תקופה הייתי ממש מכורה לסדרה...) הייתי ממש פרנואדית... מכל רחש קפצתי והסתובבתי במהירות... לא היתה לא מנוחה... וזה היה ממש מלחיץ... אני זוכרת שפעם אחת חזרתי מחברה וירדתי באיזשהי ירידה וראיתי לאורך הירידה חתולים במרווחים שונים... הלכתי בחשש, וכשעברתי ליד אחד הוא הלך לשני והשני הלך לשלישי וכו' ואז האחרון קם והלך לאיפשהו וחזר עם החתול שממנו פחדתי, שיש התחיל לרוץ אחרי... היו אומרים לי מה את פוחדת זה בסה"כ חתול, מה הוא כבר יכול לעשות לך? אז מה אם הוא הולך אחריך ורודף אחרייך... לפעמים גם הייתי רואה חתול אחר מסתכל עלי בפנים חשדניות ומלחיצות, ואז הוא היה הולך וחוזר עם החתול המפחיד שהיה תוקע בי מבטים מאשימים, ומלא פעמים רודף אחרי במהירות, ואני הייתי רצה בהיסטריה... ד"א - היתה לי עוד חברה שקרה לה אותו דבר רק פחות בהיסטריה.... ובאותה תקופה גם אני וגם היא שמענו על עוד מקרים כאלו, ודווקא עם חתול ג'ינג'י... (אבל אצלם היה רק את הקטע שהם אמרו שהחתולים הולכים אחריהם, עוקבים אחריהם אבל בלי המחשבות "הנחמדות" המטורפות והמשונות הנלוות...) אז תמיד היינו לפעמים משוות ומספרות מקרים שקרו לנו ולאחרים, אז בגלל שהיו עוד אנשים כאלה לא חשבתי שזה חריג... חשבתי שאם עוד אנשים אומרים שגם להם זה קורה, כנראה שזה לא כזה נורא ומשונה... _________________________________________________ ומה עכשיו? זה כבר עבר ממזמן... לא זוכרת בדיוק כמה זמן אבל זה נמשך בערך חצי שנה או שנה... ואין שום זכר... ועכשיו אני חושבת על זה וכל כך נלחצת... ולא מבינה מה נסגר איתי... ומה השתבש... איזה רעיונות!! מה נדפק!?!? מפחיד אותי כי כבר אין לי כאלה דברים, ואני ממש מרגישה סתומה שהיה לי את זה... זה מעיד על מחלת נפש חמורה? (למרות שאני תמיד טוענת שאני שיא הפסיכית, לא ממש שמים לב לזה... כי אני לא סיפרתי על כל הדברים האלה לפסיכולוגים שהייתי אצלם ולפסיכיאטרית שלי... אני בקושי מדברת... כך שמה שהם יודעים זה רק מה שהם רואים מהסתכלות בערך... שזה כלום... אנשים שלא הכי מכירים אותי חושבים שאני פשוט מאוד מופנמת ולפעמים קצת מוזרה... (פעם זה לא היה קצת)) ממש חשוב לי לדעת מה זה היה, והאם אני ממש חולת נפש? זה שזה עבר זה משנה? או שכזה דבר לא יכול לעבור לגמרי וזה עדיין מצביע על משהו? תודה מראש...

נערה יקרה בפסיכיאטרית קוראים למה שאת חווית מחשבות יחס. כלומר- תחושה שמבט של חתול, שיר ברדיו, שלט ברחוב- קשור אליך ולמחשבותיך, ואינו מקרי. הפסיכיאטריה אכן רואה בכך את אחד הסימנים של פסיכוזה- איבוד בוחן המציאות. השאלה היא מהי המציאות הזאת. האם המציאות שלנו היא רק גשמית. האם אין השגחה פרטית. האם את מאמינה שאלוהים לפעמים נמצא במגע עם בני אדם- דרך חלומות, דרך מחשבות, דרך אנרגיות בגוף, ואולי גם דרך חתולים ג'ינג'ים? יש מתקשרים שאומרים שחיות בית הן אכן גילגולים של נשמות אנושיות שרוצות "לנוח" קצת מגילגולים של בני אדם. לפעמים באמת אני חושבת שקל יותר בעולמינו להיות כלב צפוני מתל אביב... נותנים לו לאכול מפנקים אותו יש אנשים שאפילו לוקחים אותו למספרה... גם חתולים לעיתים זוכים לפינוק יתר ולהאכלה. אבל אולי לא חתולים ג'ינג'ים? אולי הנשמה של החתולים האלה קוראת לך, שתתני להם לאכול, תפנקי אותם, משהו כזה? ביהדות לפעמים אומרים- בנסתר ממך אל תחקור. אבל מצד שני היום מקובלים מדברים על זה שאנחנו בימות המשיח וניתן היום לחשוף סודות. את לא מתוסבכת. אני מציעה לך לשנות כיוון וללכת לדבר דווקא עם רב מקובל או רבנית. לפעמים יש להם כל מיני כלים להסביר תופעות לא ברורות ואף מפחידות, כי תופעות כאלה קיימות. המחשבה שלך שאת מתוסבכת ופסיכית אינה נעימה והיא גורמת לך סבל. אני לא חושבת שאת פסיכית. לא יותר ממני לפחות. טוב, גם אני קצת פסיכית... כשאני שומעת שיר ברדיו אני מקשיבה למילים וחושבת שהן קשורות גם אלי. ואני דווקא אוהבת את צירופי המקרים המיסטיים של החיים. לחשוב שיש קשר ביני לבין חתול ברחוב. שהוא נשלח להגיד לי משהו. זה נשמע פסיכוטי, אבל אם אני לא צועקת את זה בכל מקום , זכותי להאמין במה שמתאים לי כל עוד אני לא פוגעת באחרים. כאן במקום פסיכיאטרי תופעות כפי שאת מתארת מתוייגות כמחלה. דווקא אנשים מאמינים פחות מתייחסים לנסתר ולמשונה כאל תיסבוך או מחלה, אלא יכולים להביא בחשבון אופצייה שיש כאן פשוט משהו שאיננו מבינים. למה הדבר דומה? לחייזר שמגיע לכדור הארץ מצורת חיים פחות מפותחת, ונכנס לסלון בית, רואה ילד מחזיק שלט ופותח איתו את הטלוויזיה. הוא חוזר, נרגש למקום מגוריו ומספר איך בכדור הארץ לילדים יש כוחות מיוחדים והם מדליקים מסך טלוויזיה בלי לגעת בו, רק על ידי לחיצת כפתור של שלט. איך זה יכול להיות? האם אנרגייה שלא רואים אינה קיימת? האם דברים שהמדע עדיין לא למד להסביר בהכרח אינם מציאות קיימת? מה אנחנו מבינים כבר על גילגול נשמות, על מהות האלוהות, על מחלות נפש, על נבואה? מעט מאד, עדיין. אבל אני מאמינה שאחרית הימים הם אותם הימים בהם המדע והדת יפגשו. ואז לא תרגישי פסיכית כלל ועיקר. אולי את יכולה לתקשר דרך חתולים ג'ינג'ים? תיכף יבואו חברי לפורום ויגידו לי שאני משוגעת ומוזרה. אולי הם צודקים. אבל נעים לי עם המוזרות הזאת שלי. אם את רוצה לדבר איתי את יכולה לכתוב לי גם למייל. יום טוב תמי.

לא היה בזה שמץ של אמת והיגיון... עדיף לא להתעסק בדברים כאלה (קבלה מיסטיקה תקשורים וכל זה) אין שום סיבה שה' יעשה כזה דבר... לשלוח לי פיקוח של חתולים?? שהוא ידבר עם חתולים עלי ושהם יעבירו עלי מידע בניהם והוראות מה לעשות איתי?? לא, ממש לא... אני בכלל יצאתי מהסרט הזה... זה היה לפני 5 שנים ואין לי כבר שום תופעות כאלה... ואני עושה שירות לאומי בבי"ס של מחלקת ילדים פסיכיאטרית... שימו לב לאבסורד... |קורץ|

אני חושב שאת מאוד מרתקת - הסיפור ואופן הכתיבה מאוד יפים ומרתקים

|בשוק| זה הדבר האחרון שציפיתי שיגיבו להודעה שלי... מה נסגר??!