שלום

שלום לכולם אני מעדיף לפתוח שירשור חדש אבל קראתי את כל הדברים שנכתבו על הפורום בשבוע האחרון מאז שחזרתי וכמובן גם את השירשור האחרון ולכן תראו בכך המשך, ובשמחה אקבל את התייחסותכם. אני שוב מודה לכל מי שתרם לפורום בזמן חופשתי וכמובן לכולם שממשיכים לתרום ולהתרם בפורום כעת. אין לי ספק שרק פורום שבו למשתתפים יש חלק חשוב הוא פורום אמיתי, ובפסיכיאטריה הדברים חשובים פי כמה. זו עמדתי הבסיסית ומבחינתי זו הסיבה העיקרית שאני מנהל את הפורום. כמובן, שמעמדה זו נובע שהפורום פתוח לכל הדיעות וכל דיעה תתקבל ללא קשר "לאמיתותה" או נכונותה. דעתי עשויה להיות שונה וכל דעה היא מכובדת ויש לה מקום בפורום. ישנם רק שני כללים שאני מקפיד עליהם והם קשורים אחד בשני. הכלל הראשון הוא להתייחס עניינית לשאלה או לנושא ולא להתייחס לאדם עצמו, כלומר הנושאים המועלים הם החשובים ולא תכונות האופי של הכותבים.... מכאן ברור שאני די כועס כאשר מקטלגים או מעליבים אנשים ולא מתייחסים עניינית. הכלל השני הוא לא לפגוע באנשים אחרים, לא לפגוע בשואלים, לא לפגוע בקוראים השקטים ולא במשתתפים הקבועים. תשובות פוגעות או מעליבות מקומם לא בפורום של בריאות הנפש. הדבר האחרון שרציתי להתייחס הוא התגובה של הקוראים והמשתתפים הקבועים להערות כאלו ובטח להערות ומכתבים של טרולים. איני תמים ואני יודע שבפורום פתוח תמיד יהיו הודעות מהסוג הזה. חמור מכך, בפעם הקודמת שהייתה סערה בפורום הפתוח (לפני שנסגר), גם המשתתפים הקבועים החלו לאמץ שמות שונים ולהגיב בגסות לאנשים אחרים. בקיצור, צריך חוכמה ולא להגיב, דרושה משמעת עצמית לא להגיב לטרול אשר רק רוצה לעורר סערה. כולם יודעים שהפורום אינו תנ"ך ומה שנכתב היום עף אחורה במהירות לעמודים אחוריים. רק משמעת עצמית וחוסר תגובה תרחיק את הטרולים וויכוחים עקרים. לפי מה ששמעתי ומה שקרה בפעם הקודמת בנקודה זו למרות בקשותי החוזרות נכשלנו. הגבנו לטרולים וכך הם השיגו את מבוקשם. חוץ מזה, אני חושב שהכל כשר ואפשר לעלות כל נושא וכל עמדה בפורום, וגם אם העמדה לא מתאימה למוסכמות כאן, יש לה מקום. אם הבנתי נכון, הכיוון הכללי של רוב המשתתפים הוא להשאיר את הפורום סגור? תודה לכולם, כיף להיות כאן אתכם ושבוע טוב הידש

לא הבנתי על מה הסערה. הכל כאן כרגיל. על איזה טרולים מדובר?ולמה שהפורום יסגר?

שלום פורום... למען האמת, הגישה שלך קוראת ממש מצאה חן בעיני... אני מתכתב בפורומים באינטרנט כבר יותר משש שנים. פעם אלו היו פורומים של ספרות ופילוסופיה, ועכשיו זה נהייה בעיקר פורומים של בריאות הנפש. (האמת, אולי הגיע הזמן לחזור לספרות ופילוסופיה?). בכל מקרה, תמיד באיזשהוא שלב, יש את הדיון הלא נגמר על מהות הפורום והיחסים בין האנשים בו, וזה מדהים אותי כל פעם מחדש כמה עוצמה של רגשות יכולה להיות בין משתתפים קבועים שמופיעים תחת שם בדוי. בכל מקרה, אני בעד פורום פתוח. לא ספרתי את הרוב, אבל אני אשאר גם בפורום סגור... לתמי- אני לא רואה שום סיבה שתעזבי, אבל אני אשמור אית על קשר בלאו הכי... בברכה מיכאל

שלום דר' הידש תודה על דבריך החכמים והמכילים. אני רוצה להבהיר משהו, למי שלא הבין. הסיבה שאני הודעתי על פרישתי לא היתה בגלל ביקורת שהועברה עלי ממי שהוא מכם, אלא דווקא בגלל חוסר הפרסום של שמי המלא על ידי דר' הידש, בהודעה שלי שלא פורסמה. היות ואני לא בטוחה שהסיבה שהוא לא פרסם הודעה זאת היתה שמי, אולי כתבתי שם משהו שלשיקוליו יכול היה לפגוע במישהו, או שחשש לשלומי, אני מנסה שוב ואת הפנייה הזאת אחתום בשמי המלא. אני כותבת תמימי בראש הפנייה כדי שמי שדברי מעוררים אצלו איזה שהיא אי נוחות, סערת לב או מבוכה יוכל פשוט לדלג עליהם ולקרוא תגובות אחרות. אני חושבת כאן לא על עצמי ועל הפרסום שלי, אלא על המסר שאני רוצה להעביר כאן- לחולים ולבני משפחותיהם, ואולי גם למטפלים החבויים בארון וסובלים גם הם ממחלה נפשית. המסר הוא שאין שום סיבה שבעולם שלא אוכל להיות פסיכולוגית קלינית וגם חולה במניה דיפרסיה, יהיו הבנותי והסברי למהות המחלה אשר יהיו. אין גם סיבה לא לפרסם שמו של אדם בפורום פסיכיאטריה. למיטב זכרוני צביאל רופא כתב כאן לא פעם בשמו המלא. נכון הוא שאני פסיכולוגית, וכולכם אולי חוששים שאפוטר או משהו כזה אם אזדהה בשמי. יש החוששים גם שמטופלים שלי יכנסו לכאן ויפגעו. אבל אני לא מסתירה את המחלה הזאת שלי- לא מהמערכת וגם לא מהמטופלים. מטופלים שלי, שיודעים מסיבה כלשהי על מצבי חוסר האיזון שלי, צריכים לבחור אם להשאר אצלי בטיפול או לעבור למטפל אחר. אני לא תולה בכניסה לחדרי תעודת משוגעת, כמובן, ולא כל מי שנכנס אלי לחדר יודע ממני על מניה דפירסייתי... אבל אם אנשים יודעים, או שפגשו אותי במצב כזה או אחר, אני מעדיפה שידעו את כל הסיפור. המנהלת שלי בעבודה אמרה לי- בחייך הפרטיים מותר לך לדבר איך שאת רוצה. וכאן זה חיי הפרטיים, וכמו שהידש אמר- גם דעות פחות מקובלות, ניתן להשמיע כאן, כל עוד יש דיבור ענייני שאינו פוגע באחרים. היות ואמרו לי כבר אנשים שלפעמים הרעיונות שלי פוגעים בהם, אני בהחלט מזמינה את אותם אנשים לא לקרוא את מה שיש לי לאמר. לא כולנו חייבים להסכים עם כולנו. אני מבטיחה לא להטיף לחוסר שימוש בתרופות או לביטול הDSM. גם אם יש לי ביקורת על תיוג ועל מידור, אין בכך משום הקניית דרך לאף אחד. מיכאל, כשדיברת איתי אז, כשהייתי לא מאוזנת, ידעת שאני לא מאוזנת. דיברת איתי כידיד ולא כמטופל. והיות ואתה מכיר את המצבים האלה מנסיון אישי, ידעת לעשות את שיקול הדעת ולא להפסיק לקחת תרופות רק כי אני הפסקתי. אני לא כותבת כאן כאשת מקצוע. כאשת מקצוע אני לא מתערבת למטופל בשיקולים שלו אם לקחת תרופות או לא ואיך לראות את המחלה ממנה הוא סובל. אני הולכת עם המטופל- אם הוא רוצה לקחת תרופות, אני תומכת בו בכך. אם נוח לו לתייג עצמו, אני איתו, למרות שמנסה שיראה את הדברים הטובים במצבו ולא רק יישאב לפסיכופתולוגיה. ואם אדם בוחר לראות את מצבו הנפשי כסוג מסויים של התגלות- לעולם לא אסתור אותו ואגיד לו שהוא פסיכוטי. מה ששנוא עלי לא אעשה לחברי, ועל אחת כמה וכמה למטופלי. אני מסיימת את הדברים ואומרת, שאני מוכנה להמשיך לכתוב כאן, אם דברי אלה יפורסמו. אני מוכנה גם להמשיך לקרוא לעצמי תמימי בראש ההודעה, מהשיקולים שפרטתי קודם. אבל בסוף האמירה, אני חותמתבשמי המלא. תודה לכולכם על הדאגה והתמיכה, ושבוע טוב תמי גנדלמן.

תמי שלום, אני בחיים לא אוכל להיות בנעליים שלך כמו שאת לא תהיי בשלי וזה בסדר גמור, כל אחד מהמקום שהוא חושב מאמין ומרגיש. לכן לעולם אני לא פוסלת אחרים . העניין הוא שאם תבחני את הדברים ואת ההתנהלות תשימי לב שמדי פעם מתעוררות מיני סערות סביב הדברים שאת אומרת, אני מבינה ומקבלת את העובדה שזכותך לומר את מה שאת מאמינה ורוצה להביע - זו זכותך וזו מהותו של פורום, אבל יחד עם זאת מה שאני מבקשת ממך שתהיי מודעת להשלכות של האמירות והשרשורים שיוצאים מהמקום הזה. גם אם אני לא קוראת באופן ישיר את ההודעות שלך - אני לא רוצה להרגיש שאני לא קוראת שרשור שלם בגלל זה. אני מכבדת אותך מאד, אני מכבדת את דעותייך אבל לא מסכימה להם וזה בסדר גמור, מותר לנו להסכים שלא להסכים, אבל אני מרגישה שאני נשאבת לתוך הסערות האלה, לתוך השרשורים הארוכים האלה של התגובות שיוצרות אמירות והודעות שלך לעיתים. המון אנרגיה אני מרגישה שאני מבזבזת למרות שזה באמת לא אשמתך, אבל הבעייה היא שזה לא רק ההודעה שלך אלא הודעות השרשור שבאות בעקבותייה. גם ההתנהלות בה את בוחרת של נוטשת/חוזרת ושוב נוטשת ושוב מפייסים אותך ואת שוב חוזרת - גם זה יוצר מצב של חוסר יציבות - דבר שאני לפחות זקוקה לו מאד. אני מבינה שהיית בסערת רגשות , ככה לפחות אני חוויתי את זה , אבל כל פעם שפתחתי את המחשב ראיתי : הנה היא נשארת, הנה היא עוזבת וכך הלאה....לא בדקתי כמה עוזבת וכמה נשארת...... אני אשמח אם תשארי ואני מבינה שזו כנראה המגמה שלך, את אדם נדיב ותורם, אבל בבקשה בשבילי לפחות תנסי להבין את המקום שאני נמצאת בו בגלל דברים כאלה.....אולי טיפ טיפה זה יעזור, אני רוצה להאמין שהדברים האלה יתקבלו בהבנה, הם לפחות נכתבו ממקום אוהד ומקבל, ומאחל הרבה בריאות ויציבות לכולנו . שלי

לא אמרת כלום.קשקשת גדולה בלי התייחסות לכלום