ילד ADD עם קשיים שמאוד קשה לו ואיתו

ילד בן 12 ADD שממש ממש קשה לו להבין סיטואציות חברתיות (אבל כן רוצה חברה) לקויות למידה חוסר פרופריוצפטיבי מאוד בולט. לא מודעכ לסביבתו (משאיר דלת פתוחה אחרי השירותים, אף פעם לא מסדר אחריו לא לוקח בחשבון מה השני חושב כשהוא מדבר) אבל כן רוצה חברה יש לי בן -בן 6 - PDD NOS. איפה הגבול בין ADD ל PDD ? לוקח רטלין 20 /LA והוספתי חצי 10 רגיל (כי דר ברגר אמר שאולי זה לא יספיק ונצטרך לעבור למשהו שלא בסל - עם סף יותר גבוה ואין באפשרותי לממן את זה, וגם הילד דיווח שזה השפיע פחות מהרגיל שלקח קודם. קשה לו חברתית אבל הרטלין עוזר. נוטה לשיר שירים באופן חזרתי- עקשני. לי אנדרונקס (כבר 3 שנים ) מאוד עוזר להתמודד. האם יש טעם לנסות להחליף אצלו רטלין באנדרונקס? (הבנתי שהשילוב בין רטלין לאנדרונקס לא רצוי)

רררשששתתת... ההבדל בין PDD ל ADD- הראשון- הפרעת התפתחות נרחבת, מדובר בקשת של בעיות התפתחות הקשורות ליכולת ליצור קשר ולהבין מצבים חברתיים שונים. זה סל גדול שהקיצוניות היא אוטיזם, והצד השני- אספרגר ובעיות התפתחות קלות יותר. ADD- שייך לקשת של הפרעות קשב וריכוז, ללא המרכיב של ההיפראקטיות. קשה לפעמים לדעת מתי סיפמטומים של אי שקט שייכים לקבוצה א' או ב'. קשה עוד יותר לאבחן דרך הרשת. מה שכדאי הוא לקבל טיפול במרפאה לבריאות הנפש הקרובה למקום מגוריך, או ללכת למכון להתפתחות הילד, בוודאי הייתם מטופלים במקום כזה. האם הוא לומד במסגרת חינוכית רגילה או מיוחדת? גם אנשי מקצוע בתוך מסגרות חינוכיות יכולים לתת הדרכה מתאימה. על תרופות אני לא ממש יודעת לענות. לילה טוב תמי.

קצת מכעיסה אותי התשובה שלך . אם כי אני מעריכה מאוד את ההתיחסות. אנחנו כבר אחרי הרבה שנות טיפול, ומספר האנשים במערכות החינוך המיוחד שיש להם ידע מספק בתחום ן\או רצון ללמוד שואף לאפס. הלוואי שהייתי מוצאת שם מישהו שיכול היה לחדש לי. רובם מקובעים בתוויות ומילים מפוצצות בלי שום דרך פרקטית לקדם את הילד. במערכת הפרטית מצאתי מספר אנשים (אמנם מועט) שאפשר לסמוך עליהם. הבן שלי לעולם לא יהיה בחינוך המיוחד (אם יש לו מיומנויות חיקוי בסיסיות הוא יחכה ילדים בהתפתחות תקינה ומהם הוא ילמד ללא לגיטימציה להתנתקויות) אני אלחם על כל הזכויות שלי (ולאו דווקא על הקלות אלא על קידום והחזקתו בקו ישר עם הכיתה) במסגרת הרגילה גם עם אנשי החינוך המיוחד לא אוהבים את זה. (הם צקריכים ילדים עם לקויות כדי להתפרנס) שאלתי על הגבול בין ADD ל PDD מכיוון שהבן הקטן שלי (PDD) התקדם בצורה מדהימה ואילו הבן האמצעי - קשה לו מאוד מאוש. אבל אולי זה באמת כי בלתי אפשרי לתת 200 % מאמץ לכל אחד בנפרד. וכיוון שהשקעתי בקטן כל כך הרבה הגדול נסוג. אז עכשיו העברתי את מרכז הכובד לטיפול בגדול ואני מוצאת קשיים עצומים (שאין לי שום כוונות לוות על להתמודד איתם) ההבדל באותיות יש לו משמעות מאוד גדולה בנוגע לביטוח לאומי. מבחינת הטיפול ממילא זה לא רלוונטי.

שלום, תודה לתמי ואיני פסיכיאטר המומחה לילדים ונוער ולכן רק אציין שאצל מבוגרים האדרונקס גם עשוי לעזור בטיפול בהפרעת הקשב. כל טוב דר' גיורא הידש