תרופות ותפקוד

שלום לך ד"ר הידש, לפני כחודשיים וחצי הפסקתי באחת, על פישיקול דעתי, טיפול תרופתי שכלל רסיטל פרפאנן וליתיום. לאור תופעות לוואי קשות ואי יכולת הסתגלות למצב החדש, חזרתי בהוראת רופא לליתיום. כעת, כשאני נמצאת במסגרת אינטנסיבית וכשיש לי שאיפות להתקדם הלאה (לאחר שנים של דיכאון ממושך) ולפתח ביטחון עצמי, ותקשורת מילולית יותר ענפה, ובכלל להצליח להוציא לפועל את אישיותי, אני מגלה קושי ניכר לעשות זאת. בנוסף, אני נתקפת במצבי רוח משתנים, ומתקשה מאוד להתרכז ולחשוב באופן מסודר ונרחב, וגם לוקחת אירועים וסיטואציות באופן לא פרופרציונאלי, עולה בי התחושה שרצוי שהוסיף תרופה נוספה. מה דעתך? והאם יש לך המלצה? ומעבר לכך-עוד שנה אני בצבא (כעת אני במסגרת קדם צבאית), ובקרוב מתחילים לי מיונים לתפקידים שאני מאוד שואפת להשיגם, האם הוספת תרופות כעת לא תקשה עוד יותר בזמן הצבא, אם אפסיקן?והאם יש דרך אחרת לענות על קשיי? תודה רבה, יעל.

ליעל איני מכיר אותך אבל בדרך כלל כדאי להשאר עם תרופה מייצבת אחת (כמו ליטיום) במינון מספיק או לנסות להחליף את הליטיום בתיאום עם הרופא לתרופה שהשפעתה תהיה מלאה יותר אצלך. הפרופיל בצבא אינו נקבע לפי התרופות אלא לפי האבחנה הרפואית, כך שמבחינת התפקידים אין חשיבות לתרופות אלא לאבחנה. כך, שאם את שאפתנית אז עדיף שירות עם תרופות מאשר בלי, כך הביטחון שלא יקרה לך כלום גדול יותר. בכל מקרה חשוב וצריך לדווח ללישכת הגיוס על מצבך הבריאותי ולהביא מכתב מהפסיכיאטר המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש