פחד מקשר.

לפני כמה ימים שאלתי כאן שאלה על "אוכלוסיית המתוסבכים" - מי יותר מתוסבך "הנורמליים" או בעלי ההפרעות הפסיכיאטריות. בעצם בשאלתי זו רציתי לקבל עזרה בלהחליט משהו. אנסח שאלה אחרת. מי יותר פוחד מקשר רומנטי - "הנורמליים" או בעלי ההפרעות הפסיכיאטריות? לאחרונה נוצר קשר ספק רומנטי ביני לבין בחור שסובל ממאניה דיפרסיה ומ- OCD. (אני חולת סכיזואפקטיב ברמסיה קלינית). פעם נראה שהוא כן רוצה קשר רומנטי איתי ופעם הוא אומר שנהיה רק ידידים (הקשר הזה בינתיים נמשך רק כמה ימים). יש לציין שלא שכבנו ואפילו לא התנשקנו אבל יש ליטופים וחיבוקים ונשיקה על הלחי. אני לא יודעת אם אני מבזבזת את הזמן שלי איתו. פעם הוא אמר שהוא לא נמשך אליי ולאחר מכן כשראה שלא נפגעתי, חזר בו. הוא עצמו כל הזמן מתלבט בהגדרה אם אנחנו ידידים או שבסוף נהיה זוג. הוא אומר שהוא מאוד נהנה מהמגע שלי. שזה גורם לו לצמרמורות. (אז בעצם מה זה אם לא משיכה?). האם הוא באמת לא נמשך אליי? לא הייתי רוצה שאולי יום אחד יתפתח קשר רומנטי ביני לבין בחור שמלכתחילה לא נמשך אליי ושאני בשבילו רק פשרה.

הוא אמר גם שהוא מאוד נהנה לדבר איתי.

האם ניסית לצאת עם גברים אחרים? כי נראה שאת חסרת נסיון לחלוטין. אם הוא אמר לך שהוא לא נמשך אליך- אז בהחלט מדובר בידידות ולא מעבר לכך. כפי שהצגת את הדברים, פחות סביר שזה יהפוך לקשר זוגי, כאשר נאמר לך מפורשות שאת לא מושכת בעיניו.

לאה יקרה שלי אהבתי את שמך, לאה, כאילו את כבר עייפה מהכל- מההתלבטות, מהאמביבלנציה, מהשאלות על הקשר, מבחינת להיות או לא להיות, זאת השאלה... והתשובה היא בעיני- להיות, לנסות, להעיז, לטעות, להפגע. תמיד להפגע עדיף בעיני מלהמנע. כי להמנע זה להפסיד את ההרפתקאה שכל קשר שנפתח בפנינו מזמין אותנו אליה... כן נמשך לא נמשך- מילים מילים מילים. יש כאן קשר שנעים לשניכם, אך גם מעלה כאבי דחייה והתלבטויות- לשניכם. הסיפור הוא לא רק את אלא גם הוא. וגם הוא מגיע אליך עם בעיותיו וחששותיו מפגיעה ומדחייה. אז הוא אומר לך - אני לא נמשך אליך... ובכל זאת רוצה שתבואי אליו... מבחינת- כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת? אני אומרת לך- אל תפחדי מדחייה. דחייה ומשיכה, חמצון וחיזור, כל ההפכים האלה שמרכיבים כל אהבה- אי אפשר לקבל בחיים רק את מה שמזמינים בתפריט.. קשר הוא גם אותם הכאבים המתלווים אליו. אבל ברגע שעוברים את מחסומי הפחד, מרוויחים... ואז כבר לא תהיי לאה...להיפך. תהיי שמחה ורעננה מול ההתנסויות החדשות שהחיים מעניקים לך, בנדיבות... להתראות יקרה שלי. וראומה- מאד אהבתי גם אני את חוכמתך ותשובותיך. תמי.