רצון למות אחרי אישפוז
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הייתי מאושפזת כשבועים בהמךצת הרופא המטפל שינו לי את הכדורים כלומר החליפו אני מקבלת אפקסור וזיפרקסה את האפקסור אני לוקחת ואת הזיפרסקה לא כי זה עושה לי בולמוס של אכילה לא נורמלית ואני ניראת רע וכבר עושים אותי האמא של החברות שלי וזה מיאש בלי שום קשר יש לי שני ילדים ובעל צולע אני מרגישה שקשה לי כול פעם אני מרגישה שהשמעות לחיים והתיקווה בורחת לי מבין העצבעות ואני בעצם מן מתה חיה שכזאות היו לי ניסיונות אובדנים שעלו לילדי ואני יודעת שזה יהייה קשה ומצד שני אם לא עכשדיו אימתי די לא רוצה להיות אחראית על הילדים ועל חיהם רוצה להעלם ולעקור את הכאב ואין תיקווה מתוכי יש מבין {לא רוצה נחמה }
התחושות שאת מתארת הן תופעות של הלם פוסט- אישפוזי. זו חוויה משפילה ולא נעימה בכלל האישפוז הפסיכיאטרי הזה. צער בעלי חיים. הלוואי והיינו יודעים להתייחס יותר יפה בחיים לאנשים פצועים. אל תתייאשי יעל. כולנו באותה סירה. ובסוף נשתחרר מהבור ונצא לחופשי. תמי.
