בן שהתאבד - ואמא על רסיטל

שלום ד"ר וחברי הפורום.בני התאבד לפני 3 חודשים.הוא היה די פעיל בפורום הזה. בחודש וחצי הראשונים מש לא הרגשתי כלום. חשבתי שזה בגלל שזה היה צפוי בשנה האחרונה. היות והוא אמר שזו התוכנית שלו רק מחכה לעיתוי הנכון. לפני חודש וחצי התחיל אצלי דיכאון כנראה שהתחלתי פתאום להבין שזה לא חלום ואני לא אתעורר. שזו מציאות העגומה של חיי. הלכתי כמובן לפסיאטר וקילתי רסיטל. עכשו הגדיללו לי את המינון ל40 מ"ג מ20. ההרגשה היא כמו גרף , שעה אני בסדר ושעה לאחר מכן בום נפילה . אני לא יכולה לתכנן כלום לעוד שעה מהרגע. בנוסף התחלתי להרגיש מעבר לעצב לכעס לכאב . יש לי פתאום שעות שני לא מרגישה כלום. אדישות, נפלה לי המראה בשירותים באמצע הלילה. עם רעש של בום גדול. פשוט קמתי ראיתי חזרתי לישון. הכוונה היא שהכל כאילו עובר לידי זו הרגשה משונה שלא הרגשתי מעולם. מין ריקנות כזאת. האם זה יכול להגרם מהרסיטל?

שלום שושי קודם כל משתתפת בצערך. ההתמודדות וההשלמה שלנו אם המוות של הקרובים לנו היא כואבת וקשה, במיוחד כשמדובר במוות קתוצאה מהתאבדות. ההתמודדות היא תהליך שלא נגמר ביום ולא במספר חודשים. לרוב הוא נמשך כשנה והוא כולל בתוכו שלבים שונים שבכל אחד מהם אנחנו מגיבים בצורה אחרת. הכחשה, עבל, כעס, כאב, יאוש, אדישות ועוד... הן תגובות נורמליות בתהליך וכן גם המעבר הקיצוני בייניהן. את עוברת עכשיו תקופה מאוד קשה שהדברים היחידים שאני יכולה לחשוב על להגיד לך הם שפשוט תיתני לעצמך לעבור את התקופה הזאת, להרגיש את כל אותן רגשות ולדבר על זה. ישנם באינטרנט פורומים ספציפיים לתמיכה במשפחות מתאבדים. ואת מוזמנת להמשיך לכתוב גם פה. אני אומנם לא רופאה ואני ממליצה לך מאוד להמשיך במעקב רפואי ובעיקר פסיכולוגי, אבל לא נראה לי שהשינויים הללו במצב רוח וברגשות קשורים ישירות לתרופה. נראה לי שהם קשורים יותר לתקופה שאת נמצאת בה עכשיו. שלך ובשבילך פרוזק עוז

שושי משתתפת בצערך הנורא אחרי מות בנך. מי ייתן ולא תדעי יותר צער. יתכן שיש לרסיטל תופעות של טישטוש רגשי. הוא קצת מרדים את הכאב. כשתרגישי טוב יותר, ואולי אפילו לפני, תתחילי לקחת אומגה 3. מאד מומלץ במצבים האלה. ואל תהיי לבד. תנסי להיות עסוקה. אולי להנציח איכשהו את הבן שלך, לכתוב חוברת לזכרו, להתנדב במועדון אנוש, לעזור לאנשים אחרים בדיכאון כדי שהם לא יפלו ולא ימותו לנו. אני כאן. תמי.

תודה לכם