אין לי חשק לחיות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לפני 3 שנים חליתי בלוקמיה וטופלתי בטיפול י כימותרפיה שגרמה לנסיגת המחלה(וחבל-כך אני מרגיש כעת). מאז חיי אינם חיים,אני כל הזמן מחליף תרופות (בהמלצת רופאים שהם כמובן יודעים הכל הכי טוב..).חודש לאחר ששבתי לעבודה והבייתה מהאישפוז בגין הלוקמיה,התחלתי להרגיש תחושות דיכאוניות והפסקתי לתפקד כרגיל,הן בעבודה(הייתי "מבריז" חופשי) והן בביית(כגון,להתחמק מלקחת את הילד הקטן לגן ו/או אי -עשייה של שאר החובות שהיו מוטלות עלי).לתקופה של כ-14 חודשים הייתי מאוזןעם טיפול ברסיטל 40 מ"ג ליום והרופאים חושבים שהייתי אז במאניה.ואז,עקב עלייה במישקל וקשיים בתפקוד מיני החלטתי שצריך לעשות משהו.פניתי לרופאת המשפחה, שהמליצה לי על פרוזק.מס' ימים לאחר נטילתו,התחלתי להשתולל בביית ולא ללכת לעבודה,הייתי פשוט יללן ובלתי ניסבל.החלפתי לציפרלקס וגם זה לא עזר.הלכתי פעמיים(כל ביקור 1200 ש'!)לפרו' וייצמן שאמר לי שמבחינתו אין מניה לחזור ל"רסיטל" ,אבל זה כמו פיאט מול מרצדס(הכוונה לציפרלקס).עקב כל הבלגן הזה,אישתי עזבה אותי ואושפזתי לשנה בבית חולים גהה במחלקה סגורה כשגם שם כל כמה שבועות/חודשים "מנסים על השפן" תרופות אחרות ו/או יותר טובות.(גם) שם ניסיתי(כן,בבית החולים) להתאבד מס' פעמים ותמיד תפסו אותי - וחבל !!לצערי באותה תקופה גם הפסקתי את תקפקיד הרגיל בעבודה,תפקיד שנילוו אליו הטבות כגון רכב,נסיעות לכנסים בחו"ל וכו'. ).מאז חיי אינם חיי.הלכתי לאין ספור מתקשרים,אסטרולוגים,נומרולוגים ו"להבדיל" פסיכיאטריים ו/או כל מיני מומחים בתחומים שונים ומגוונים ומאומה לא היטיב את מצבי ,אלא רק את מצבם הכלכלי של אלו שפניתי אליהם.. .איבדתי את הקשר שלי עם הילדים(בהיעדר קשר עם אישתי הם לא שויים,את חיי ה"קודמים" ואיני יכול להשיבם.יש רצון ללכת לישון ולא להתעורר.ההורים שלי כבר עייפו ממני ואינם מסוגלים להבין אותי ו/או לעזוב אותי לנפשי.אבא שלי אפילו אמר לי שאם אפנה לתוכניות טלויזייה בענייני הוא ינתק איתי קשר והוא בהחלט מתכוון לזה.אמא שלי פשוט אומרת לי ש"אתה לא רוצה" ואבא עוד מוסיף ש"אתה פשוט עצלן". מה ללעשות ?אילו עצות אתם נותניםך לי ? אגב,הטלפון שלי 050 -5782373. אני משווע לעזרה/תמיכה/סיוע בדחיפות ובאהבה רבה נא הוכיחו לי כי יש לי פתרון.כל מה שאני רוצה (ואני יודע שכעת זה לא ריאלי)זה לשוב הבייתה ולמה שהייתי קודם-איך עושים את זה??
נועם הסיפור שלך מאד נגע לליבי. אם אתה רוצה לדבר איתי אתה יכול להתקשר- 054-4724515 ונחשוב ביחד איך אפשר להוציא אותך מהסבל הארוך והממושך שאתה נתון בו. תרגיש טוב ותשמור על עצמך. תמי.
נעם יקר. מכתבך מעיד על קושי והתמודדות רבה מול הרבה חזיתות. המחלה, הדכאון, הטיפול התרופתי הלא מתאים. והקשה מכל- הניתוק מהמשפחה, מהילדים. קח את עצמך בידיך נעם. בצעדים קטנים אך עם המון חיבה אליך- אל נעם. ממליצה בחום גדול להתחיל פסיכותראפיה, עם מטפלת טובה. כן מטפלת. ככה מרגיש לי איתך. להפסיק לרוץ מאסטרולוג למתקשר. עשה לך חסד עם טיפול טוב, מפגש שבועי. זו אחיזה משמעותית וסופר תומכת. לצד תרופה מתאימה. מקווה שלאט בעזרת הטיפול תוכל למצוא חזרה גשר לילדים. נסה לראות מה גורם לך לשמחה, מה גורם לליבך להתרחב . אולי לטייל על שפת הים? אולי מפגש קבוצתי של מתמודדים? ידיד או ידידה? אולי יצירה כלשהיא? בקבוצה? וכמובן, מה שתמיד אני חוזרת וממליצה- מנסיון אישי: פעילות גופנית סדירה, הליכה מהירה בפראק פתוח, להצטרף לחוג יוגה או שיא'צו. להיות בחוג אנשים בעלי עניין משותף נפשי רוחני. גם אני לעיתים חשה דכאון והוא קשה מנשוא, ושוב מתרוממת, כי תמיד אני יודעת החיים שווים שיחיו אותם. ולך ניתנו שוב החיים בכדי שתמצא את טעמם, גם אם לעיתים הוא שחור ומר, ונדמה כי אין מוצא. המון סבלנות, היה עדין עם עצמך, כבד את עצמך במיוחד כעת. כל טוב לך, מירי 2
נועם יקר אני מסכימה מאד עם מירי2 לגבי פסיכותרפיה עם מטפלת אישה. יש לי שם של פסיכולוגית מעולה שעובדת גם בתל אביב. לדעתי זה יעזור יותר מהמטפלים שלך האחרים. ובטח יותר מכל השרלטנים שניצלו אותך. אני כאן אם אתה צריך אתה יכול להתקשר. תמי.
לנועם יש היום מגוון רחב של תרופות אנטי דכאוניות. אני בטוח שאחת מהן תשפר את הרגשתך. רק אציין כי בעבר גם לי היו מחשבות אובדניות והחלפתי כמה פעמים כדורים עד שהתרופה המתאימה עזרה לי ( לוסטרל) כעת הלוסטרל לא עוזר לי ואני מחליף תרופות עד שתרופה אחרת תעזור.
שלום לך , אני חושב שאתה אדם מאד חזק . אם כל התלאות והסבל שעברת נראה לי שאתה מתמודד יחסית לא רע . וזה מה שצריך לעודד אותך . לויקומיה הנה מחלה מאיימת ואני מרוצה שהאיום הוסר ועברת את השיא . ברור הוא שאנשים העוברים מחלות פיזיות קשות מצבם הנפשי הנו רגיש תתחזק הבט קדימה . ביי גילברט
