יעל יקרה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

14/10/2006 | 23:32 | מאת: מירי 2

יעל, חזקי ואמצי. הכאבים עמוקים וקשה לשאתם. הביטי בילדייך, אלו נשמות קטנות שזקוקות לאם אוהבת, גם אם אותה האם במשבר עכשיו. אנחנו כאן חשים בסבלך ומחבקים אותך. טוב שאת מוצאת פורקן בבכי, אל תבהלי, ואל תתייאשי!!!! קלונקס בכדי להרגע זהו רעיון מצויין. אני כמו קודמיי חושבת שטוב תעשי אם תלכי לפסיכיטאר/רית נוסף. גם עליי לא מקובלת גישת ההלעטה בכדורים. ועוד 4 בבת אחת, לא נראה לי.. אני מאד מאד ממליצה לך על שיחות טיפוליות. כמו גם על שיאצו, או מסא'ג טוב, מגע טיפולי מאד מנחם ומרגיע. וכשתתאוששי מעט- זכרי שאין כמו ספורט (כמה שתוכלי) בכדי לאזן ולתת הרגשה של חיוניות, בנוסף לתרופות. אני שולחת לך חיבוק ותקווה. יש בך כאב, אך ישנה אהבה בכל רגע- רק להקשיב לה. מירי

16/10/2006 | 21:38 | מאת: יעל

שוב אני מודה גם לך על מכתבך, אני לא יודעת אם יש לך מושג כמה זה מנחם שיש עוד אנשים סביבך שיודעים מה את מרגישה ומנסים לתת חיבוק או יד חמה.... זה בדיוק מה ש"אוכל" אותי מבפנים: הידיעה שאם "אעשה"זאת ילדיי ישארו יתומים, מסכנים אחרי כל כך הרבה כייף שעשינו יחד כל השנים בהם הם היו איתי.....איך הם ירגישו? מה יהיה איתם? לכן זה קשה לי לקבל החלטה! היום אני מרגישה קצת יותר טוב ברוך השם ואני מקווה שזה כבר מאחוריי ומקווה שיבואו עוד ימים טובים מאלה..... אני בד"כ עוסקת בספורט אך בשלושה שבועות האחרונים נמנעתי כי לא חשתי בטוב מבחינה נפשית (כנראה הרגשתי את זה מגיע).... כמו לקודמייך, גם לך אספר שכבר התנסיתי בטיפולים פסיכולוגים אצל פרופסור מומחה בצפון אך התועלת בו הייתה מזערית ביותר. אך אקבל בברכה את עצתך למסז' טוב.....חבל רק שההרגשה היא רק זמנית.... אני מקבלת בשימחה את חיבוקך ושולחת לך חזרה!... תודה תודה!!!

16/10/2006 | 22:49 | מאת: מירי 2

אני שמחה לשמוע שהוקל לך. יעל יקרה, הכל זמני, המסאג', הדכאון, ההקלה שאחריו, הכל משתנה בכל רגע, ובכל זאת בתוך שינויים אלה יש גרעין פנימי שאינו נגוע בכלום, שהוא טהור ומיטיב. התנסית בו פעם? קיראי לו הלב החכם שבך. שאינו מושפע מתנודה זו או אחרת. הנה הגל עבר, ואת חשה בטוב. הלב החכם הזה חי בתוך כולנו. לעיתים מוסתר במחשבות קשות, לעיתים אין אנו מאמינים בו יותר. קיראי לו האלוהים שבתוכך, לא חשוב השם. את הרי כבר החלטת, להאחז בחיים ולצמוח דרך הקשיים. יכולת ההנאה שלך עם הילדים היא נהדרת ונפלאה! את בורכת בילדים יעל וגם זה אינו מובן מאליו. (לי לדוגמא אין ילדים, ועדיין החיים עשירים ויפים) נסי טיפול אחר, אצל פסיכולית טובה, היכן את גרה? אולי אוכל להמליץ. דבר אחרון- אם באות מחשבות מוות נסי לומר לעצמך שהן יחלפו, שכשתחושי יותר טוב אז תהרהרי בדבר, לא מתוך יאוש. דחי אותן לאחר כך. אל תתני להן את הכח שהן מבקשות. ועכשיו הגשם שוטף ומנקה הכל, בחוץ ובפנים. לילה טוב לך וללב החכם שבתוכך. מירי