פחדים ותקוות לבקשת הקהל (ראומה)

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

03/10/2006 | 16:43 | מאת: מיכאל

שלום פורום... אני מרגיש די טוב, אם כי היום קמתי יקיצה טבעית אחרי ארבע שעות שינה. כביכול עניין של מה בכך, בעיקר שישנתי יותר מחצי יממה ביום כיפור, אבל שינויים בהרגלי השינה שלי אוטומטית מעוררים בי פאניקה. בעיקר שהייתי היום הרבה פחות עצור בהתנהגותי בעבודה, וחבר שלי לעבודה אפילו העיר לי על זה, מכיוון שאני עובד עם לקוחות לדברים האלה יש ביטוי. מובן מאליו שלא עברתי את גבולות הטעם הטוב, אבל כל שינוי כזה, אפילו שנמשך ביום, מעורר בי חששות, בעיקר שאני בדיוק חודש בערך אחרי הורדת מינון של הזיפרקסה בשליש, שזה המון. טוב, אני נותן לזה שבוע, ואם אני רואה שבאמת יש כאן שינוי רציף, נתקשר לרופא שלי ונחזור לקחת מינון יותר גבוה. אם כי אולי אני נמצא על נקודת איזון מוצלחת מבחינתי...טוב, ממש מוקדם עוד לחשוב על זה... חוץ מזה אני מאוד מרוצה מדירתי החדשה, וממש לא מרגיש בודד בלי שותפים. אדרבא, אני רק מרגיש הקלה שאני לא צריך להתמודד עם שותף על הראש, וממש כיף לי לבד. ויש לי גם אולי קשר רומנטי, אם כי אני מתלבט לגבי זה, אבל אני לא איכנס כאן לעיניינים האינטימיים שלי. ואני מתחיל ללמוד תואר שני עוד שלושה שבועות. ונ.ב לתמי ולדור- גם אני מכבד את זכותך, דור, לא לחשוף שום פרט, אבל פשוט כאמור, אני מת מסקרנות, אז הבעתי את סקרנותי, אני יכול להישאר סקרן, זה בסדר, אני אשרוד... זהו, היו שלום... מיכאל

03/10/2006 | 19:01 | מאת: תמימי

מיכאל יקר כל כך אל תפחד להיות קצת מאושר... זה לא נורא להיות שמח, זה אפילו מומלץ. ואם אתה פחות עייף, נו מילא, הכל נשאר בסדר, אם לא מפחדים. אני איתך בהתרגשות על השיפור במקום מגורים, על התואר השני (במה?) ועל הרעננות שעולה מדבריך. מתי ניפגש? שהטוב ימשיך ויתגבר. תמי.

04/10/2006 | 18:04 | מאת: מיכאל

הי תמימי... אני לא יודע אם אני מאושר...הלילה ישנתי בסדר גמור, אם כי הייתי צריך לקום מוקדם...נראה לי שמה שקורה הוא דווקא סימן טוב... אני מתחיל תואר שני בפילוסופיה, למעשה כבר התחלתי אותו והפסקתי תוך כדי התקף מאני חריף למדי שכלל גם אישפוז כפוי, שאת כל קורותיו כבר כתבתי כאן בפירוט ממש בשידור חי לפני שנתיים בערך, לפני שהגעת לכאן... אני נכנס ללימודים בחשש מסוים, גם שאני לא אצליח להתרכז ולהתעניין בחומר, וגם מתוך זה שאין לתואר אפשרויות תעסוקתיות בעתיד. אמנם מצבי הכלכלי מאפשר לי את הפריווליגיה לא לדאוג לזה יותר מדי, אם כי הוא לא מאפשר לי לא לדאוג לזה בכלל. מעבר לזה שאני זקוק לעבודה. ואפרופו עבודה, קיבלתי היום הודעה העלאה במשכורת, שזה ממש נחמד, אחרי שנה וחצי שאני עובד שם בקצת יותר ממינימום. אני אשמח להיפגש איתך... מיכאל