דר' הידש היקר ופורום תומך
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לפני שנה הצטרפתי לפורום זה כשהייתי במצוקה קשה בעקבות התפרצות מניה דיפרסיה אצל ביתי בת ה18 . נעזרתי רבות בעצותיך ובתמיכה של משתתפים קבועים כמו תמי ומיכאל. תודה רבה לכולכם. אני שמחה מאוד לבשר כי ביתי מאוזנת מזה כ-8 חד' ומנהלת אורח חיים פעיל ורגיל והחיים בבית חזרו לשגרה היקרה. שנה טובה לכולם הרבה אושר ובריאות ו...שגרה בעימה aviva נ.ב. אני חוזרת לבקר בפורום הממכר שלכם ושמחה להיות רק ברקע.
אביבה יקרה שמחה מאד על הבריאות של הבת. מאחלת לך, לה ולכולנו גמר חתימה טובה ושנה שמחה ויציבה. באהבה תמי.
אביבה כמה טוב לשמוע. הלוואי על כולנו...אני פעמים רבות חושב על עצמי, שבעצם המאניה והדיכאון שלי מאוד חריפים, אבל בעצם בחיי היום יום, כשאני לא בתוך איזה התקף של טירוף אקוטי, אני יותר בריא בנפשי מהרבה אנשים אחרים שאני נתקל בהם, למרות שאני מאובחן ומטופל בתרופות. אולי זה נכון גם לביתך? כמובן, השאלה היא מה זה להיות בריא מבחינה נפשית? מה זה להיות מאושר? נראה שהפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מתעסקות המון בחולי, במה זה אומר להיות חולה, אבל מעט מאוד בבריאות, במה זה אומר להיות בריא, ולכן נראה לי שבעיקר הפסיכיאטריה מצליחה בעיקר לשכך את הסימפטומים ולא הרבה יותר מזה. יש את התשובה של פרויד, שהיא תשובה די יפה, היכולת לאהוב ולעבוד. אז אולי כשכבר נגמרו לנו הסימפוטמים ואנחנו כבר לא במצב פעיל של מחלה, מגיע הזמן שבו אנחנו צריכים לדבר על הבריאות... הרבה הצלחה למשפחתך ובעיקר לביתך... מיכאל
לאביבה יופי לשמוע דברים טובים ולהתעדכן. אכן כפי שמיכאל כתב אנחנו צריכים לראות את מה שיש ולחזק את הכוחות ולא לעסוק במה שחסר ומה שלא בסדר. כל טוב הידש
