אני מגדלת מפלצת בבית

לאמא בודדה שלום אני "מקפיץ" את הנושא שכתבת עליו חזרה לראש הפורום משום שמדובר בנושא מאד אקטואלי מבחינתנו ואנו מתמודדים היום עם מציאות דומה לזו שתיארת בדבריך. הבן שלנו בן ה-20 לקה במחלת הסכיזופרניה ועברנו איתו 15 חודשים של יסורים וסבל עד שהגענו להחלטה שיש לאשפזו בכפייה. אין טעם לשחזר כאן את כל ההשתלשלות ואני מצטרף להמלצה לדפדף אחורה בפורום וחפש את הדברים שנכתבו תחת הכותרת: "אשפוז בכפייה". הבן שלנו מאושפז מזה 4 שבועות. הוא אינו משלים עם כך שהיה הכרח לאשפזו אך אין ספק שמצבו השתפר מעצם הטיפול הרציף לה הוא זוכה במסגרת האשפוז, וחשוב להדגיש... האשפוז איננו מטרה! האשפוז הוא אמצעי בלבד להבטחת טיפול רפואי, וזוהי המטרה האמיתית... הטיפול! מאד חשוב לדעתי להבהיר את הנקודה הזאת ולחדד את העובדה שבית החולים הוא תחנת מעבר בלבד. אני מאד נזהר מלהמליץ המלצות מאחר ואינני בעל מקצוע בתחום הפסיכיאטרי ואינני בעל נסיון אישי בתחום, למעט נסיוני המאד מצומצם מהחודש האחרון, אך אני מאמין שעליך לשקול פנייה לפסיכיאטור המחוזי באמצעות רופא המשפחה כדי להביא את ביתך לטיפול נאות במוסד רפואי. איחולי שנה טובה וחתימה טובה דוד

לחגית ובעלה תודה על העידכון, הייתי מאוד שמח אם הייתם משנים את הכותרת למכתבכם. כל טוב דר' גיורא הידש