שאלה

שלום, מצאתי את הפורום תוך כדי חיפוש...מקווה שאמצא מעט מידע. אחי בן עשרים כיום, ולפני כשנה היה אמור להתגייס לצה"ל. בשל התנהגות חריגה טרם שירותו (התקפי צחוק בלתי נשלטים), ניתנו לו תרופות (איני יודעת אילו), אך הוא שוחרר מהשירות לאחר זמן מועט בשל אבחנה של מאניה דיפרסיה. מאז הוא עבר בדיקות, והפסיכיאטר שלו טוען שלא מדובר במאניה דיפרסיה, אלא מחרדה והתרגשות (בנוגע להתקפי הצחוק). אחי לא יוצא מהבית בשל מבוכה, ובשל כך מצבו מידרדר. הוא סובל מקשיי הבעה ודיכאון. יש לציין שהוא נולד פג, וכשנולד הרופאה שלו איבחנה שתמיד יסבול מקשיי התפתחות, יחסית לגילו. שאלתי היא כזו: מאחר והוא סובל מההתקפים הללו מספר שנים, האם ייתכן שמדובר בבעיה כלשהי שסוללת הרופאים שבדקו אותו פשוט לא עלתה עליה? בנוסף, באילו בעיות ייתכן ומדובר? אשמח לתגובה מאנשים שעברו מצב דומה. תודה, מורן.

למורן יתכן שמדובר בבעיה נאורולוגית או בבעיה נפשית. בכל אופן כנראה שעבר אבחון בלישכת הגיוס. רופא המשפחה יכול לפנות ללשכת הגיוס ולקבל מהם את האבחנה ואת דעתם ותוכלו להעזר בהם. בודאי שהמצב שאחיך לא יוצא מהבית אינו טוב, גם הקשיים בהתפתחות מילדות עלולים להעיד על בעיה (למרות שפעמים רבות מתגברים עליה), וכך גם התקפי הצחוק. אני חושב שכדאי להגיע לרופא בכיר אפילו פעם אחת כדי שיבדוק ויאבחן את הבחור ומכאן לשקול את האפשרויות הטיפוליות. כמובן שקודם כל כדאי להגיע לנאורולוג. שנה טובה דר' גיורא הידש