שלום

שלום כבר כתבתי לך שאני סובלת מסחרחורות ונימול בפנים ובצואר. כתבת לי שאלה תופעות מוכרות על רקע נפשי והמלצת על טיפול באמצעות שיחות ו/או תרופות + הרפיה. התחלתי השבוע טיפול פרטני אצל פסיכודרמטיסטית שאני מכירה וסומכת עליה. השאלה שלי כרגע היא: הייתי אצל רופאים מתחומים שונים, ועד כה לא מצאו סיבה רפואית לבעייתי (רופא משפחה, א.א.ג, נוירולוג, אורתופד). עשיתי בדיקות סי-טי ראש וצואר והן תקינות. למרות זאת איני מצליחה להשתכנע שאין סיבה רפואית לבעייתי. אני ממשיכה להיות בחשש שמא יש משהו שעדיין לא מצאו. מה הקשר בין מצב נפשי לסחרחורות ונימול? איך זה נוצר? כמה זמן עלי לחכות עד שהתופעות יעלמו? (אני בשנות השלושים, נשואה לבעל מקסים ויש לי ילדים. עובדת במקצוע טיפולי). תודה מראש.

היי, קצת קשה לענות על השאלה-כמה זמן עלייך לחכות עד שייעלמו. הסיפור של כל הבדיקות מוכר לי-גם אני עברתי את זה. אצלי,הבנתי שזו בעייה נפשית כי אני מטבעי מאוד ביקורתית כלפי עצמי וניכנסת ללחץ אם לא הכל מושלם כפי שאני רוצה. אני הייתי ממליצה להתחיל טיפול נפשי. בהצלחה שגב

היי הנפש יכולה לחקות כל תופעה גופנית...החולה הראשון שלי בפסיכיאטרייה היה עוור על רקע נפשי-עוור ממש הוא לא ראה. מה המנגנון איננו יודעים בדיוק אבל קל מאוד לבדוק זאת. בהיפנוזה קלה ביותר אפשר לתת סוגסטיות שתרגשי מה שאת רוצה, משיתוק, ריחות, קולות שלא קיימים, נימול, סחרחורת, בחילות, הקאות (הקאות ממשיות באמת, לא כאילו), עוורון, חרשות וכל דבר שרק עולה בדעתך. כלומר, מילים והשפעה של דיבור משנים את המצב הגופני באופן ברור. זו גם החשיבות של הרפיה ודימיון מודרך שהם משנים את התחושה הגופנית-כמובן לטובה ולא בדוגמאות שהבאתי קודם. למרות שאיננו מבינים את המנגנון במדויק, הרי ברור שהוא קיים כפי שמוכח בהיפנוזה וברור שהוא נעשה מעל הכתפיים במוח. הבעיה השונה היא ההבנה וההכרה בזאת. כלומר הבדיקות והרופאים מנסים לשכנע אותך שמה שאת מרגישה אינו נכון ואין לו סיבה...דבר זה בטח מפחיד כי כיצד את לא יכולה לסמוך על תחושותיך? תשובתי היא שאפשר לסמוך על תחושותיך אבל לתחושות יש סיבות רבות, ואחת הסיבות האפשריות היא גם מצב נפשי. אני מקווה שהדברים ברורים ומעוררים מחשבה. שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש