מסוכסכת עם עצמי...

אני בת 30 ותמיד סבלתי מחרדות. בעבר טופלתי בסרוקסט, כיום לא. לאחרונה יש לי תופעה מוזרה שאני לא יודעת למה לשייך אותה. אני מרגישה שאני חיה מחוץ לעצמי!!! כאילו אני לא אותה אחת שהייתי פעם... אני מרגישה שאני חיה "על ריק"... אני לא יודעת איך להסביר את התחושה המפחידה הזאת... אני מודאגת שאולי יש לי התחלה של פיצול אישיות או מחלת נפש אחרת... בבקשה, אני רוצה להרגע,אני נורא בלחץ... מה לעשות?? אני לא רוצה ללכת לפסיכיאטר... אני רוצה לשמוע שאני לא חולת נפש תודה

נשמע דומה למה שיש לי תקראי למטה.הלוואי וידעתי לומר לך. אני אפילו לעצמי לא יכולה לעזור.

אני דווקא מעדיפה לכנות אותך בשם " המודעת לעצמי" שכן אם היית מסוכסכת עם עצמך בוודאי לא היית רוצה לפתור את הבעיה. אבל מספיק עם התפלספויות ועכשיו לעניין עצמו, ההרגשה שתארת מוכרת לי היטב היות וחוויתי אותה על בשרי. כשהדיכאון אצלי היה בשיאו הרגשתי שאני לא אותו בנאדם ובכל השיחות עם הפסיכאטרית ציינתי שאני מרגישה כאילו נחלקתי לשתיים ויש את ש. הצוחקת ומלאת החיים ויש את ש. הדכאונית וחסרת המוטיבציה. ההסבר שקיבלתי הוא שזה חלק מהסימפטומים של הדיכאון - לאדם קשה להיות מחובר לעצמו והוא חש רגשות אשמה ומרגיש כאילו משהו עבר עליו וזה גדול ממנו. את לא משתגעת כלל ואת לא נפגעת נפש. מה שכן, בבקשה גשי לקבל טיפול. טיפול פסיכולוגי- נפשי הוא אינו בושה אלה טיפול כמו טיפול בכול מחלה אחרת. מדוע להאריך את הסבל ותחושת חוסר האונים כאשר יכול להיות שהפיתרון קל הרבה יותר ממה שנדמה לך?

היי את רואה שהצטרפת למשפחה מכובדת אשר עוברים דברים דומים ואני יכול להעיד שכולם נורמלים ונחמדים. גם לפי מכתבך אני חושב שזה המצב, עם זאת האבחנה הסופית יכולה להתקבל רק אחרי בדיקה מקפת ומלאה. האם לא עדיף להתגבר על הפחד וללכת לטיפול? שיהיה רק טוב ושקט דר' גיורא הידש