מתי זה טיפול ומתי זו הטרדה?

דר' גיורא שלום רב! התחלתי טיפול פסיכיאטרי לפני מספר חודשים והיו לי עד היום 3 פגישות עם הפסיכיאטר בפגישת ההכירות הוא שאל אותי על הרגלי האכילה שלי על התאבון על השינה ועל יחסי מין מה שהיה נראה לי לגיטימי לחלוטין. אמרתי לו שלמרות שיש לי חבר כמה שנים אני לא פעילה מינית כי אין לי חשק הדכאון והבעיות שיש לי הטרידו אותי עד כדי הרדמות מינית מוחלטת הוא ניסה להבין ושאל שאלות אינטימיות עדיין הבנתי שזה חלק מאבחנה. בפגישה האחרונה הוא שאל אותי על הדימוי הגופני שלי ואם נוח לי בגופי אמרתי לו שלא כ"כ ואז הוא שאל אם אני מתעלסת בחושך או באור אז הזכרתי לו שאני לא פעילה מינית ואז הוא התחיל לשאול אותי איך החבר מתמודד? והאם הוא מאונן, והאם אני מאוננת , והמשיך ושאל אם אני מאוננת לו, אם הוא מחדיר לי אצבעות, האם הוא ירד לי לכל השאלות עניתי לא! הרגשתי מאוד לא נוח מהשאלות האלו ורק אחרי שיצאתי חשבתי על זה ונורא כעסתי על עצמי שלא אמרתי לו שעל נושא המין אני לא מעוניינת לדבר. הרי אמרתי לו שאין לי תאבון מיני ובמידע הזה הוא היה צריך להסתפק למרות זאת הרגשתי שאני חייבת לשאול דיעה של מומחה , האם לדעתך השאלות שלו היו לגיטימיות או שהוא בעצם חדר לי לפרטיות וביזה אותי? אני כמה ימים נמצאת בתחושה לא טובה מהעניין. תודה

לא נראה לי טוב בכלל.כדי לך לפנות לועדת אטיקה של הפסיכיאטרים במשרד הבריאות.

היי הייתי מס' פעמים אצל פסיכיאטרים שונים ומעולם לא שאלו אותי שאלות ככ אישיות אני חושבת שאת צריכה להתלונן,הרי לא הגעת לסקסולוג אלא לפסיכיאטר!!!

אם אין לך אמון במטפל ואת חושדת במניעים שלו אז לא יכול להתקיים ביניכם טיפול פסיכותרפי. לכן ההמלצה להחליף את המטפל במישהו (או מישהי) אחרת. מבחינה משפטית מותר לפסיכיאטר לדבר על מין עם מטופלים שלו.

זו הטרדה. צריך לשלול רשיון לרופאים כאלה. תמי.

היי אורית, שלא כמו קודמי, לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות שמדובר על הטרדה. מה שבטוח הוא ההרגשה הסובייקטיבית שלך של חוסר נוחות והמילה הקשה שהשתמשת בה "הוא ביזה אותי". אני יודעת שצריך מאוד להזהר, והדברים שלי עלולים להתפרש לא נכון, אבל לפעמים, בגלל רגישות שלנו, אנחנו נותנים פרשנות לדברים מתוך הפרספקטיבה שבה הם התקבלו ולא בהכרח מאיזה מקום הם נאמרו. מקווה שאני ברורה עם הפיתול, אבל זה בגלל שאני מנסה להזהר. במילים אחרות, האם נושא המין רגיש אצלך מאוד? עד כדי כך שכמו שציינת את לא מעוניינת לדבר עליו? האם את נפגעת כל כך בגלל השאלות עצמן או בגלל ההקשר שהן מקבלות אצלך? אני קוראת את השאלות שהוא שאל וללא ספק מדובר על משהו מאוד חודרני ופולשני, אבל צריך לראות את כל מכלול השיחה ואת כל ההקשרים ובמיוחד את האימפקט של זה עלייך. הייתי מאוד מאוד מציעה לך לדבר על זה עם הפסיכיאטר, לשתף אותו בתחושת ה"ביזיון" שהרגשת, בתחושת החדירה לפרטיות ובתחושה שהרגשת שזה לא חלק מהאבחנה אלא שזו הטרדה. שוב אני מדגישה שמה שחשוב אלו התחושות שלך, אבל אסור לשכוח שלפעמים התחושות האלה גורמות לנו לראייה מאוד מצומצת של הדברים ולכן לפני שקופצים למסקנות חייבים להבהיר את הדברים בשיחה. מקווה שאת מרגישה יותר טוב דנה

אין לי רגישות מיוחדת לגבי נושא המין הוא פשוט שאל ושאל למרות שאני אומרת לו במפורש שאני לא פעילה מינית בכלל בגלל חוסר תאבון מיני אז למה להמשיך ולשאול עוד ועוד פרטים חודרניים כאלו? מה גם שבשיחה עצמה לא חשבתי שהוא מטריד אותי חשבתי רק על האי נוחות שלי לענות וזהו. אחרי שיצאתי מהמשרד פתאום הרגשתי תחושה מגעילה כזו על שהוא דיבר איתי בצורה כזו . מה שכן לדבר איתו על זה לא נראה לי רעיון כל כך טוב אין לי שום קשר אישי איתו ואני לא חושבת שלשתף אותו באיך שנעשה לי רע כשהוא שואל אם אני מחדירה אצבעות יכול לעזור לי לפתור איתו בשיחה חביבה את הבעיה הזו. אני הבנתי בדיוק למה התכוונת דנה, ואני אומרת שוב אין לי ומעולם לא הייתה לי רגישות מיוחדת לעניין, הוא פתאום נכנס לנושא ולא הפסיק לירות שאלות פולשניות ובהחלט לא שיתפתי פעולה אז אם פסיכיאטר רואה שאין שיתוף פעולה מיצד החולה והוא נסגר יותר ויותר הוא לא אמור להבין ששאלות כאלו פוגעות בו?