לא יודעת מה יש לי.....

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

03/09/2006 | 23:53 | מאת: אחת מיוחדת

שלום, אני יותר ויותר חושבת שיש לי הפרעת אישיות גבולית , אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל עברתי הרבה בחיים ואני מרגישה שיש לי את כל הסימפטומים שיש להפרעה זו חוסר יכולת להחליט כעס רב לפעמים שקשה לשלוט בו ואני מרגישה שזה מחלחל בי ופוגע בי בתפקוד של היומיום שלמשל בעבודה יש לי כל הזמן מחשבות כאלה שאנשים רוצים לפגוע בי לא בצורה של הזיות אני מודעת למה שקורה אבל אני שונאת אנשים לפעמים בקיצוניות נעלבת מהר מאוד ולא יודעת להחזיר לאנשים שאומרים לי דברים מעליבים אני רק בורחת במקום להגיב בצורה שיכבדו אותי ומרגישה שעומדת לפרוץ בבכי ולא יכולה לדבר כאילו הגרון נחנק ונתקעות לי המילים...ויש אנשים שמנצלים זאת אנשים רעים שאוהבים לרמוס אנשים שיותר רגישים מהם לדברים.. אני בסערת רגשות אמנם כרגע אבל כל מה שאני כותבת נכון לגביי קראתי הרבה על ההפרעה ואני לא יודעת מה לעשות אני כמעט בטוחה שיש לי אותה יש איזה דרך למנוע הפרעת אישיות זו אני מרגישה כבר ממש מוזר ולפעמים קשה לי אנשי גם לפעמים מסתכלים עליי קצת בצורה מוזרה ונורא קשה לי מרגישה כל כך לבד...לא יכולה להתקרב לאנשים יותר מדי מפחדת מה שבדרך כלל קורה .. עברתי אני חושבת גם פוסט טראומה לא יודעת אם זה קשור ולא טופלתי בכלל אני מרגישה כאילו לא ממש אכפת לאף אחד מה עובר עליי ..אני בנאדם דוקא חזק ותמיד מייעצת לאחרים כאילו הכל בסדר אצלי.. איך מתמודדים עם זה ?תודה...

04/09/2006 | 13:51 | מאת: תמימי

לאחת המיוחדת בהחלט יש הפרעה פסיכיאטרית אחת שעדיין לא נתנו לה שם אבל אני מזהה אותה הרבה אצל חולים פסיכיאטרים, ואני מגדירה אותה איבחונימאניה. מדובר בי ובך ובשכנה ממול, שעסוקים כל הזמן בלאבחן את עצמינו ואת האחרים לפי כל מיני קריטריונים. זו מחלה בכלל לא נעימה ואין לה מרפא, אלא אם מחליטים שזה לא עוזר וזה לא חשוב וזה רק פוצע, כל השמות האלה הפרעה כזאת או אחרת... מה זה משנה? העיקר הוא שכולנו בני אדם, ולכולנו יש פצעים ובפצע צריך לטפל, וצריך לבדוק ממה הפצע ומה עוזר לו אצל כל אדם ואדם. האם יעזור לך אם תאבחני את עצמך כסובלת ממחלה כזאת או אחרת? אם זה עוזר, מפחית חרדה וממקד מאמצים לטובת טיפול נכון, יופי. אם זה רק מביא לחיטוט עצמי וייסורים, אולי כדאי פשוט לשנות את השפה ולהשתמש במילים יותר נחמדות כלפי עצמך כמו- אני אחת מיוחדת, וכרגע סובלת, ובגלל הסבל שלי לפעמים אני מתפרצת על אחרים. אבל אני אדם שלם, אוהב, איכפתי ועוזרת לאחרים. ומאמינה שהמשבר הזה הוא זמני וחולף ומתכוונת לעשות כמיטב יכולתי כדי שהמשבר הזה יחלוף ואלמד ממנו את המכסימום על עצמי ועל העולם. מה דעתך על ספר האבחנות החדש שלי? בעיני הוא הרבה יותר ידידותי למשתמש, והרבה יותר מאפשר טיפול בבעיה ואהבה עצמית. תרגישי טוב, תמי.

05/09/2006 | 22:32 | מאת:

שלום, תודה לתמי ואכן יש הרבה אמת בדבריה, ממש לא צריך ולא טוב שאדם יאבחן את עצמו. איני רואה הרבה טעם בכותרות כמו כותרת של אבחנה. אבל חשוב להעריך את מצבך ולחשוב כיצד אפשר להתקדם מכאן. לכן כדאי להגיע לאבחון מסודר אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. כל טוב דר' גיורא הידש