בעיות נפשיות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום, אני בת 19 וכבר נמאס לי מהחיים הרעים שלי. כבר מגיל 16 התחיל לי המזל הרע בחיים: עברתי תאונת דרכים וסבלתי מכאבים קשים שבעקבותם נעדרתי חודשים רבים מבית הספר ולקחתי כדורים חזקים נגד כאבים, אבל המשכתי את החיים שלי כרגיל בתיכון- עשיתי בגרויות וסיימתי את התיכון בהצטיינות יתרה (חוץ מללמוד לנהוג בשל הפחד). התקבלתי לתפקיד שמאוד קשה להתקבל אליו במודיעין בצבא. לאחר התיכון קרו מספר מקרים שבעקבותם נכנסתי לדיכאון. הותקפתי מינית ועד היום אף אחד לא יודע על זה. האמת היא שחייתי בהכחשה שזה קרה והפנמתי את המקרה. אחרי זמן מה, גיליתי שיש לי בעיה בריאותית כלשהי (לא קשור לתקיפה המינית) וחשבתי שזה סרטן (זה היה חשש מוצדק), עד שסיפרתי להורים שלי נקרעתי מבפנים. בסוף סיפרתי ועברתי ניתוח שעד היום אני סובלת מהכאבים ממנו (זה היה שפיר). באותה תקופה הייתי צריכה להתגייס בדיוק, אבל בעקבות הניתוח דחו לי את הצבא. לאחר הניתוח, המצב שלי רק התדרדר: גילו שיש לי שיש לי מחלה כרונית שאני אסבול ממנה כל החיים (לא סכנת מוות אבל לא סימפטית במיוחד-התפרצה כנראה מהמתח הנפשי שהייתי בו). כמובן שלא גייסו אותי ונתנו לי פרופיל 21, דבר שמאוד הכניס אותי לדיכאון. מאז,במשך חצי שנה בקושי יצאתי מהבית (גם מהכאבים שאני סובלת מהם כמעט כל יום וגם מדיכאון), הלכתי רק לרופאים. ניתקתי קשרים עם החברות והידידים ועם המשפחה, הייתי בוכה כל יום וחותכת את עצמי (ההורים שלי לא יודעים), לא קניתי לי שום דבר ואין לי עניין בשום דבר מאז התקיפה המינית-שנה כבר (אחרי התקיפה כל פעם שהייתי יוצאת (לא הרבה) הייתי משתכרת-דבר שלא מתאים לי), לא חושבת על העתיד. עכשיו יש לי עוד בעיות בריאותיות לא קלות וכבר נמאסססססס לי, מה גם שגיליתי שנדבקתי בתקיפה המינית ב-HPV. עכשיו אני מרגישה כמו מצורעת ונמאס לי כבר מכול הבעיות האלו, אני מרגישה שאני עול שכל היום לוקחת תרופות נגד כאבים ואמא שלי צריכה לדאוג לי כל הזמן. שאני הולכת לרופא המשפחה הוא אומר לי תמיד שאני נראית בדיכאון וזה באמת נכון. החיים שלי פשוט נהרסו !!! תמיד חלמתי ללמוד רפואה (יש לי את הנתונים והציונים המתאימים), אבל הכול ירד לטמיון. אני לא יודעת איך להמשיך בחיים שלי.. רופא המשפחה שלי הציע לי ללכת לטיפול פסיכולוגי, איזה טיפול כדאי לי? מה הטיפול בכלל במקרה שלי -הרי כל החיים אני אסבול מהמצב הבריאותי שלי? הפכתי להיות מאוד ביישנית ומופנמת ונראה לי שיהיה לי קשה לדבר עם פסיכולוג/פסיכיאטר. מה לעשות??
מישהי יקרה משבר נפשי יכול לשבור אבל יכול גם להביא לצמיחה גדולה. משורות דבריך אני שומעת כאב רב אבל אני רואה גם את תבונתך הגדולה. את בהחלט יכולה להנות מטיפול פסיכולוגי, שיעזור לך למצוא משמעות לחייך ולצאת לחיים למרות הקושי ולהגיע להישגים טובים אולי אפילו בזכות הכאב הגדול שיכול לשמש כמדרבן הרבה פעמים ולא רק כמכשול. ניתן להפוך את המצב שלך לנקודת זינוק למסע לא פשוט אבל כדאי מעין כמוהו. אני ממליצה לך מאד ללכת לטיפול טוב. איפה את גרה? תכתבי לי למייל ואעזור לך למצוא שם של מטפלת טובה באזור מגוריך. תרגישי טוב ואל תתייאשי, את חזקה מאד ותוכלי לצאת מהמצב בו את נמצאת. ממני, תמי.
שלום, אכן את מתמודדת עם דברים קשים המתבטאים גם בדברים גופניים וגם בחרדות. אפשר לחשוב ולהעזר בתרופות, אבל קודם כל כדאי להגיע לשיחות עם פסיכולוג כדי להתחזק ולחזור למסלול. תשמרי על עצמך הידש