מניה דיפרסיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ! בני, נער בן 15 אובחן לפני כשנה כחולה במחלה הנ"ל זאת בעקבות ארוע פסיכוטי. טופל בזמנו בזיפרקסה. ההתקף הראשון (לפני שנה) חלף לאחר כ 10 ימים. בתקופה שלאחר ההתקף טופל ב"ריספרדל" במינון של כ 1.5 מ"ג, ובמקביל טיפול פסיכולוגי. לאחר כ 5 חודשים מההתקף הראשון ארוע קל יותר בחומרתו מהארוע הראשון שחלף לאחר כשבוע. בתחילת יולי הקטנת המינון ל 1 מ"ג "ריספרדל". לפני כחודש התקף פסיכוטי קשה. טופל ב 3 מ"ג "ריספרדל" ולאחר מכן העלאה ל 4 מ"ג. בשלב מסויים היה שיפור ותפקוד טוב במשך יומיים, אך לאחר מכן שוב נסיגה ושוב שיפור של יומיים ושוב נסיגה. העליות והירידות במצב הרוח נעשו תכופות יותר - הבדלים קיצוניים במשך היום עצמו. כרגע, לאחר טיפול של חודש ימים נראה כאילו שאין שיפור. תופעות כמו בהתחלת ההתקף: מדבר עם עצמו, עם הטלוזיה, שומע שמדברים איתו ...ועוד. בימים האחרונים קיבל 100 מ"ג "טגרטול" - לייצוב. כמו כן מקבל כדור (2 מ"ג) "דקינט" לניטרול תופעות הלוואי של ה"ריספרדל" (הזעה, גוף תפוס...).מידי פעם מקבל 10-20 מ"ג "אנטומין" להרגעה. ובכן, מה ניתן לעשות? האם הטיפול טוב? מתי תגיע ההטבה?
אבא יקר אני אמא ולא רופאה ולכן אל תתקח את דברי כבעלת סמכות מקצועית אבל יש לי נסיון עם המחלה של הבת אצלנו הריספרדיאל לא עזר גם כשנתו עם מייצב וגם אני לא אוהבת את תופעןת בלואי שלו תדבר עם המטפלים על שינוי התרופה אני בעצת דר הידש ביקשתי גאודון מהמטפלת ואחרי הוספת חוומצה ווולפוורית אליו השינוי היה דרמטי ואנו שומרים על יציבות כשנה מנסיון אישי תקרא כל חומר בנושא תנדנד לדר הידש הנפלא עם שאלות ואל תרפה עד שהילד יתייצב וזה אפשרי http://www.tapuz.co.il/index/proceed.asp?c=995356376 אשמח לעזור מנסיון אישי ושוב לא מקצועי
תודה רבה על התגובה. אשמח מאוד להעזר בך. אנא מסרי לי כיצד זה ייעשה.
לאב המודאג קשה לדעת מתי תבוא הטבה וממה בדיוק בנך סובל. אולי באמת הוא שומע יישויות שמדברות איתו? זה ישמע לך הזוי אולי, אבל אני הייתי מתייעצת עם רב מקובל. לפעמים יש להם תשובות שאין לפסיכיאטרים, בכל הקשור לדברים שנוגעים ברוחניות ובהפרעות נפשיות. אם אתה רוצה להתייעץ איתי אתה יכול לכתוב לי למייל האישי. שבת שלום, תמי.
היי אב מודאג... המצב של הבן שלך נשמע לא טוב, אבל אל תאבד תקווה...אצלי הזיפרקסה עזרה מאוד, ומלבד העייפות שהיא גורמת, אין לה כל-כך תופעות לוואי. (טוב, מדווחים גם על עלייה במשקל, שאצלי לא קרתה). אני גם כנראה מאובחן עם המחלה הזו. גם הליתיום היה מאוד יעיל, אבל במינון טיפולי היו לו תופעות לוואי מאוד לא נעימות. אני כותב לך מנסיוני האישי כדי לעודד אותך, כשהבן שלך נמצא במצב הפעיל של המחלה מאוד קשה לראות את הסוף של זה ואת המצב היציב, אבל היתרון במחלה הזו הוא שאין ירידה קוגניטיבית, שרוב האנשים מגיבים לתרופות, ושרוב האנשים מנהלים חיים לגמרי תקינים. אני הייתי במצבים גרועים לא פחות ממה שאתה מתאר את הבן שלך, כולל מספר אישפוזים, ועכשיו אני חי כאחד האדם. אם כי זה נשמע לי ממש עצוב לחטוף את המכה הזו בגיל כל-כך צעיר. בברכה מיכאל
