אגדת הצמח הסגול

פעם אחת, בחורשת אורנים שנמצאה אי שם בארץ רחוקה, צמח לו צמח סגול מאד מאד מיוחד. הוא היה צמח מאד נדיר, כי הוא הצליח לגדול בחורשת האורנים בין כל האורניות והפטריות, למרות שהקרקע היתה מאד חומצית. לצמח היו עלים בצורה של כף יד, והיו לו פרחים יפיפיים עם שבעה עלי כותרת. לעלי הכותרת היה צבע סגול, ולאבקנים הקטנים, שלושה במספר, היה צבע צהוב. הצמח הסגול צמח והתפתח, ואף אחת מהפטריות לא ידעה מאיפה הוא צץ ומתי הוא התחיל לפרוח. האדמה טענה שהוא היה שם תמיד, עוד מימי בראשית. הפטריות טענו שהן הגיעו לשם קודם. והאורנים אמרו את מה שאורנים תמיד אומרים- הוא שם, וזה מה שחשוב. יום אחד, בשנה ה- 48 לבריאת העולם, הגיע לחורשת האורנים גנן. הגנן הגיע מארץ אחרת, ואיש לא ידע כיצד. לגנן ההוא קראו זרובבל הכרמלי סנט ג'ורג' אבו גזר, או בשם קיצור- ג'וג'ו. ג'וג'ו הגיע לחורשת האורנים בדרך מקרה. הוא החליט לחיות שם בשקט ובשלווה. בשביל זה הוא בנה לעצמו בית מעצי האורן, ולבית מנעול, ולמנעול מפתח. ג'וג'ו היה אדם מאד תמים ומאד טוב לב. אבל מה, היו לו שתי ידיים שמאליות. הוא הסתדר מצויין עם האורנים ואהב אותם מאד. הם נתנו לו מעצמם מספיק עץ לבניית כורסאות לביתו, צמידים לידיו ושולחן למזונותיו. הוא השתמש במחטי האורן לצורך ריפוד מיטתו, וכן יצר מהאיצטרובלים קישוטים יפים שהיו מתנדנדים ברוח בין הערביים ומשמיעים צלילים רחוקים רחוקים... ג'וג'ו האמין שהאורנים יוצרים בבית אווירת קסמים, שכן מאז שהגיע ג'וג'ו לחורשת האורנים הוא היה מאושר. במקום הקודם ממנו הגיע הוא סבל מאד מהקור ומתחרות עם גננים אחרים. יום אחד, בעונת האביב, בשנה ה-18 להיותו של ג'וג'ו בחורשת האורנים, הוא טייל לאזור שלא היה בו קודם לכן, ופתאום קלטו עיניו את הצמח הסגול. לג'וג'ו היו עיניים ירוקות והוא אהב מאד צבע סגול. הוא נמשך כמו מגנט לעבר הצמח הסגול והריח את ריחו המשכר. לצמח הסגול היתה תכונה מוזרה- הוא ידע להקשיב ולשאול שאלות. וג'וג'ו, שהיה אדם תמים אבל בודד, אהב לשבת ליד הצמח הסגול ולספר לו סיפורים. הוא סיפר לצמח הסגול על האחים והאחיות שלו בארץ הרחוקה ממנה בא. הוא סיפר לו כמה היה לו קשה לעזוב את המשפחה שלו, למרות שהיה מאושר מאד בחורשת האורנים. הצמח הסגול הקשיב לסיפוריו, וג'וג'ו התפלא לשמוע קולות קטנים יוצאים מתוך הצמח הסגול. קולות קטנים שיצאו במקהלת צלילים מופלאה, וענו לג'וג'ו, וסיפרו לו גם הם סיפורים מופלאים. ג'וג'ו היה מאושר. אחר כך התעייף, וחזר לבית שלו עמוק בתוך חורשת האורנים. פעם נוספת הגיע ג'וג'ו לבקר את הצמח הסגול. וראה שכבר יש לו פירות. ג'וג'ו התפלא לראות שלפירות של הצמח הסגול היה צבע כתום, ובתוכם- חרצן חום. הקולות הקטנים סיפרו לג'וג'ו שלפרי הזה קוראים מישמש, כי פעם היו ממששים אותו עד שהפך לפרי. הם גם סיפרו לו על הזרע שבתוך הפרי, ואמרו שקוראים לו גוגו. ג'וג'ו היה מאושר, כי הוא החליט שקוראים לגרעין גוגו על שמו... הצמח הסגול היה עייף. תמיד בעונת הקיץ היתה לו תקופת משבר, כי אז היה חם מאד, ובגלל שהוא היה הצמח הסגול בין כל כל הרבה פטריות, לא נשארו לו מספיק מים למחייתו. גם ג'וג'ו הגנן היה עייף, והוא נרדם לו בתוך בית האורנים שלו. הצמח הסגול היה עייף, אבל הגמדים התעוררו בקיץ. הגמדים חיו תמיד בתוך הצמח הסגול. הם היו גמדים מאד מיוחדים ומאד מגובשים. היו להם נעליים שחורות. הם לבשו בגדי חאקי, בצבע הגבעול של הצמח הסגול. היו להם כובעי חאקי. ולכל גמד היו עיניים בצבע אחר. התכנסו הגמדים לאסיפת חירום כדי לטכס עצה- איך לאושש את הצמח הסגול המתייבש והולך מתוך געגועיו ואהבתו לג'וג'ו הגנן. לגמד זיי היו עיניים אדומות. הוא חשב שצריך לארגן קבוצה ולחפש את הגנן בחורשת האורנים. הוא אמר- חייבים לעשות מעשה. אני מוכן להגיע עד לבנון הרחוקה אם אצטרך כדי למצוא את ג'וג'ו הגנן ולהחזיר אותו לצמח הסגול. לגמד וויתור היו עיניים אפורות. הוא אמר- צריך לוותר על ג'וג'ו. יש הרבה גננים ביער, ואנחנו הגמדים יכולים לטפל בצמח הסגול שלנו לבד. אבל אנחת הצער שיצאה מבין עליו של הצמח הסגול הבהירה לכולם את עוצמת כאבו. לגמדה קארמה היו עיניים לבנות. היא טענה שצריך לדאוג לגמדים לבית אחר. עלינו לעזור לעצמינו ולבנות לנו ולילדינו בית אחר צומח ופורח במקום הצמח הסגול הנובל. הגמד פחד ניצנץ עם עיניו השחורות ואמר- אם נמצא את הגנן ג'וג'ו- מי אמר שהוא יהיה מוכן לבוא איתנו? הגמדה סיגלית מיצמצה בעינייה הסגולות ודמעה דמעות של ייאוש. כך התדיינו והתווכחו ימים רבים. עד שקמה ת ופתחה את פיה. לת היו עיניים כחולות ונשמה חכמה. היא אמרה לגמדים האחרים- כוחנו מצוי בתוכנו. עלינו לחפש את ג'וג'ו הגמד בתוך הצמח הסגול. ברגע שנמצא אותו בתוכנו, יתעורר גם ג'וג'ו הגנן, והוא יחזור לטפל בצמח הסגול, ויחזיר את האהבה והשלום לעולמינו. על מה את מדברת, אמר לה זיי, אפיקורוס שאינו מאמין ברוחניות או באלוהים. מה שיש זה רק מה שאתה רואה. את נשמעת קצת פסיכוטית. מתי ראית את הפסיכיאטר שלך לאחרונה? אבל ת לא התווכחה עם זיי. רק הביטה בו בשקט בעיניה הכחולות ושתקה. וזיי אמר- אין לנו מה להפסיד. אני נותן לך שבוע ימים. אם השיטה שלך לא תעזור נארגן משלחת של גמדים ונלך כולנו ללבנון לחפש את ג'וג'ו הגנן. ת התחילה בחיפושיה בתוך הצמח הסגול. היא חצתה עלים, דילגה בין ענפים, והגיע לצמרות הפרחים. ואז, ביום השביעי, עם שחר, ראתה פתאום נעלי גמד המכוסה כולו בעלה גדול. ת הסיתה בעדינות את העלה והתבוננה. הגמד התעורר ופתח לעברה זוג עיניים ירוקות צוחקות. מי אתה? שאלה ת. אני ג'וג'ו, הגמד הגנן, הוא אמר. בוקר טוב אליהו! היא אמרה בהתרגשות. באותה שנייה ממש התעורר ג'וג'ו הגנן במקום אחר לגמרי, והגיע לטפל בצמח הסגול. זה היה התחלתו של שלום מופלא ואהבה חובקת כל. זיי התחבר לת והם הולידו ביחד את הזית, את השלום ואת האהבה. ואנחנו? אם נרצה- אין זו אגדה! שבוע טוב, תמי.