שיתוף פעןלה בטיפול
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הירש שלום, בני, בחור בן 23 סובל מדיכאון בשנתיים האחרונות אך אינו מוכן להכיר בכך. הוא הסכים להיוועץ בפסיכיאטר לאחר שכנוע רב וקיבל טיפול במירו במינון של 45 מ"ג. במשך כשבועיים הסכים לקחת את התרופה אך כשהתחיל להרגיש יותר טוב טען שהתרופה מרדימה אותו וכן שהוא אינו זקוק לתרופה הזו מכיוון שהבעיה שלו היא פיזית ולא נפשית ולכן סרב להמשיך לטול את התרופה.(הוא בריא בגופו מלבד מחלת פסוריאזיס ממנה הוא סובל, אשר מאוד מפריעה לו). החלטתי לרסק את התרופה ולתת לו אותה בתוך האוכל בלי ידיעתו. א. האם מותר לרסק את התרופה.? ב. כיצד ניתן לשכנע אותו לקחת את התרופה ? אני מאוד דואגת לו ורואה אותו מתפרק לי מול העניים. אשמח לתשובה בהקדם. הילה
הילה לא הייתי ממליצה להסתיר מהבן את התרופה. הוא אינו פסיכוטי, הוא אחראי למעשיו, ולרמות אותו יהיה לא הוגן. יעיל יותר יהיה להסביר לו את האלמנטים הפיזיים של מחלת הדיכאון. ניתן לבקש מהרופא המטפל או לחפש ספרי פסיכיאטריה שמסבירים את חוסר האיזון הביו-כימי במוח שמביא לדיכאון. וודאי שמדובר במחלה פיזית, והתרופות הן ההוכחה, כי אם היתה כאן בעייה נפשית או רוחנית, חומרים כימיים לא היו עוזרים... אני יכולה לשתף אותך בנסיון שלי. אני לקחתי תרופות לאיזון מצב רוח במשבר השני שלי, לפני 11 שנה. לקחתי אותן שנתיים וחצי, היה שיפור במצבי, ואז רציתי להפסיק. הפסיכיאטר שלי אז לא התנגד. אני הלכתי להומאופט, שנתן לי משהו מאזן. לקחתי את התרופות ההומאופטיות תקופה מסויימת ביחד עם התרופות הפסיכיאטריות, אחר כך הפסקתי עם התרופות ההומאופטיות, ולא היתה לי שום בעייה שנים אחר כך. עכשיו חזרתי מעוד משבר, שהתחיל כשהפסקתי שוב את התרופות, אחרי בחינת ההתמחות שלי. אבל הפעם לא לקחתי שום דבר. פשוט הפסקתי. לא חשבתי שההומאופטיה אז עזרה לי בכלל. אבל מסתבר שהיא כן. כי הפעם, כשהפסקתי את התרופות, בלי לדאוג לאיזון, והייתי בלחץ מכל מיני סיבות, הגיעה לה מאניה ופסיכוזה יקרה... אז עכשיו אני מבינה, ואין חכם כבעל הניסיון, שיש לי בעיה פיסית של איזון, וגם שניתן לאזן מצבי רוח בעוד דרכים פרט לטיפול כימי. אני התחלתי לקחת אומגה 3. אומרים שזה עוזר, מחזק את המוח, ואלה חומרים שלא ניתן להשיג היום דרך תזונה. אומגה 3 זה שמן דגים. לגמרי טבעי. וחוץ מזה, דרך קופת חולים כללית, יש אפשרות לקבל באופן מוזל 12 פגישות טיפוליות בשיאצו, דיקור או משהו תזונתי. אז אני הולכת לנסות קצת פסיכיאטריה אלטרנטיבית... המחלות הנפשיות הן לא נפשיות, הן פיסיות. הפחד מהמחלות האלה מוליד המון בורות. אבל למה שהבן יסבול? אולי ניתן לחפש חומרים טבעיים או טיפולים אלטרנטיביים או פעילות פיזית שהוא אוהב שיתנו לו מנוחה טובה יותר מהמנוחה של הכימיה? אני שואלת את זה ומספרת לכם את זה כי כולכם יודעים על ההתנגדות שלי לקחת תרופות רגילות. אולי אני אצליח להיות מאוזנת בלי טגרטול או ליתיום? זה לא תענוג גדול התרופות הכימיות. אם אין ברירה אז כן, אבל אם יש ברירה, למה לא לנסות אותה? שבת שלום לכולנו. תמי.
שלום לדעתי באם בנך לא רוצה תרופות ומרגיש טוב בלעדיהם אז אל תלחצי עליו אפשר לצאת צדיכאון ע"י עיסוק בספורט, חשיבה חיובית, תזונה נכונה וכו... תרופות זאת אלטרנטיבה אחרונה
לא חגגנו לך מסיבת פרידה?
