דכאון

זה נראה לי לא יגמר לעולם,התחושה הזאת.זה מרגיש כמו גיהנום!סיוט שלא נגמר! ניסיתי 2 סוגים של תרופות אנטי-דכאוניות אבל הן לא עזרו לי.עכשיו אני בתרופה השלישית מקבוצה אחרת אבל אני בינתיים לא מרגישה שום שיפור!זה כל כך נורא אני מרגישה כמו בחלום רע שפעם כשהייתי בריאה נרדמתי ועכשיו כל זה חלום רע שמישהו צריך להעיר אותי ממנו!אני יודעת שזאת המציאות.אני לא מוכנה להשלים עם המחלה הזאת זה הדבר הכי נורא בעולם.אני סך הכל בת 22 ואם אני לא אבריא עד גיל 25 אני לא ארצה להמשיך לחיות כי כל החיים שלי הולכים ונעלמים.התחילו לי מחשבות אובדניות אמיתיות אני פשוט לא יכולה לסבול יותר זה סבל בלתי יתואר!וזה לא כמו שתי הפעמים ששרטתי את היד עם סכין גילוח,אני ממש חושבת על לבלוע כדורים ורק רוצה למות ולא להרגיש את כל הסבל הזה :(( כל כך עצוב לי על המשפחה שלי שהם לא יודעים מה לעשות ומה שאני חושבת זה שהם ירגישו כל כך רע אם אני אמות,אמא שלי לא תחזיק מעמד :(( לא מספיק שאבא שלי נפטר לפני ארבע שנים!עכשיו גם הם יצטרכו להתמודד עם זה?!אני לא יודעת מה לעשות כבר אני כל כך אבודה אני רוב הזמן במיטה לא רוצה כלום וסובלת כל כך!אלוהים למה זה מגיע לי יש לי כל כך הרבה דברים שרציתי לעשות בחיים האלה ויש לי המון כשרונות ועכשיו כולם נעלמו ורק בא לי למות כבר ולא לסבול!!!! אני כבר לא יודעת מה לעשות :(הצילו זה לא נגמר!!!

היי מותק אל דאגה אני יודעת בדיוק איך את מרגישה. הייתי בדיוק באותה נקודה לפני שלושה חודשים ואולי עכשיו את רואה הככל שחור, שאין אור, שאת בתוך תיהום.................................תאמיני לי שאני יודעת כמה קשה לך וכמה רע לך כרגע. אבל סבלנות את תראי שזה יהיה מאחוריך יותר מהר ממה שאת חושבת. הייתי שם ובגלל זה אני מרשה לעצמי להגיד לך את זה.......הכל יסתדר. ותאמיני לי שזה מאחורה את תרגישי כאילו קיבלת את החיים שלך במתנה. תהיי חזקה שבת שלום לכולם

תחשבי חיובי ,תאלצי את עצמך לצאת מהבית תתלבשי תתאפרי, אל תלחמי בתרופות צריך סבלנות ,בסוף זה ישפיע, תצאי מהמיטה!!! תחשבי על הסבל של בני משפחתךך שרואים אותך, אל תהי אגואיסטית אני יודעת מה את חווה, תעשי הליכה, שחיה חבל עליך החלמה מהירה