שגב ואריאל היי מתוקות!

הגעתי למסקנה שאני יודעת מה מפריע לי בכל העסק הזה של החרדות. הנורמליות שלי חוץ מהתקפי החרדה, שהם בהחלט לא נורמליים.אבל חוץ מזה אני אמא , אני נשואה,אני בת. אין דבר מדהים יותר מלגדל ילד אני חושבת.זה פשוט מדהים. והניגוד הזה של פתאם להודות, שמשהו בכל זאת מאוד מאוד לא בסדר.זה קשה. זה לא נתפס לי.אני מאוד נהנית לקרוא את כל מה שאתן כותבות. ופשוט כמו במחשב אני שומרת על דיסקט בראש כל מילה ומילה שלכן. באמת. וגם של שאר החברים. היום יצאתי עם בעלי לכיוון הבנק. וכל הדרך באוטו.הרגשתי את הנשימה שלי, וכל התופעות האלה. הוא לקח לי את התרופות, ולא נכנסתי לבנק. באמת שלא הייתי מסוגלת.מחר אני אתחיל עם התרופות. אפילו פחדתי להישאר לבד באוטו, זה פשוט מגוחך. באמת. אני לא מכירה מישהו שעובר את זה באופן אישי.דיכאון למשל לדעתי זאת מחלה הרבה יותר נפוצה. כי כל בן אדם יכול לתאר לעצמו מה זה למשל דיכאון קשה. אבל מה זה חרדה? אם מישהו היה אומר לי לפני שהתנסתי בזה שיש לו בעיית חרדה. הייתי אומרת לו .נו טוב כך איזה כדור טוב להרגעה, משהו קל.תנוח.לך לשיחה עם פסיכולוג.וזהו. אבל פה זה כבר ממש הפרעה. זאת מחלה לכל דבר. ואף אחד לא יודע ממה היא נגרמת. ממש מסתורי. שגב איך את מרגישה ? אני זוכרת שסיפרת לי שלא כל כך טוב. ואריאל ,ממה בדיוק את סובלת. או סבלת. איך אתן מתגברות על זה? כרגע עם אומרים לי לצאת, אני אצא . אבל אני ארגיש באמת חרא. אולי הפוש הזה של התרופות יעזור לאט לאט. אני מקווה. שלכן שרונה.

היי שרונה, את כותבת מחוץ להתקפי החרדה את נורמלית, אם אפשר אוסיף שאת גם חמודה. ביי דר' גיורא הידש

הי שרונה כל מילה ממה שאת כתבת כל כך מוכרת לי. אני זוכרת את עצמי ממאנת להאמין שמדובר בחרדה וגם כשכבר קיבלתי את זה היה לי ועדיין קשה לי להבין מאיפה זה בא ומהם הסיבות השורשיות לכך. את חייבת להאמין שתצאי מזה כי זה כמו נבואה שמגשימה את עצמי. זה מצריך הרבה אנרגיות וכוח פנימי שאין לנו אותו לפעמים אבל כל יום תעבדי על עצמך. תגידי- " אני כבר בעמדת ניצחון כי אני יודעת מה זה" והידיעה היא כוח. דמייני לך את החרדה כאויב שצריך להתגבר אליו. ( אני לא צוחקת) וגם אם בא התקף אל תכעסי או תתיאשי- קבלי אותו ואל תלחמי בו וכשזה יעבור תכיני אסטרטגיות חדשות. אצלי הבעיה היא כפולה היות ואני סובלת ממחלה שאחת מהתופעות שהיא יכולה לגרום הוא דיכאון אבל האדם יכול להיכנס לדיכאון גם בגלל שהוא יודע שהוא צריך להתמודד עם המחלה הזו כך שאת לא יודעת מה בא קודם הביצה או התרנגולת. בכול אופן, חייבים להאמין שיהיה טוב אני תמיד פה בכול שעה שתרצי לדבר...