פסיכוזה-מבקשת את עזרת ד"ר הידש ושאר המשתתפים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הי לכולם, מה שלומכם? אחרי שהתאבנתי מהפסיכוזה וכאמור עבר מאז שנה וחצי, ללא שום עשייה מצידי. אני מבקשת לדעת אם מישהו יודע על קורס שהדגש הוא על יומיומי באזור חיפה או המרכז/ ת"א. שפועל עכשיו. אני לא מצליחה למצוא לעצמי מסגרת בה אוכל להשיב את יכולותיי. הוצע לי אשפוז יום, אך לעניות דעתי אני זקוקה לעשייה מרובה או לימודים, אף על פי שאני מרגישה מיואשת מאחר ואני מתקשה להאמין שאוכל להתעורר ממצב אימפוטנטי שכזה...ביחוד שהתנוונתי ולא חזרתי לתפקוד מיד לאחר הפסיכוזה ..וכאמור עברה כבר למעלמה משנה וחצי, כאשר אני יושבת בבית, לבדי...מאחר ונראתי לרופאים בסדר, הם לא איבחנו אצלי אי תפקוד או פגיעה ואמרו לי לנוח בבית. אבל אני יודעת שהמצב לא כך- אבל הרמתי ידיים , כי אני מרגישה שאין בי מסוגלות. הידיעה כי לא תמיד יש חזרה מלאה ליכולות וכי לעיתים נותרת צלקת, ייאשה אותי וויתרתי מראש. אני מאמינה כי זה המצב שלי, היה רופא שאמר לי שככל שהזמן עובר יותר קשה להשתקם, האם הדבר נכון? האם העובדה שלא פעלתי ורק ישבתי בבית, הנציחה למעשה את המצב הזה?
ענת יקרה מה עשית לפני הפסיכוזה? מה את אוהבת לעשות? מה מעניין אותך ללמוד? מהנסיון שלי אין כמו חברה ותיפקוד כדי לייצב את הביטחון העצמי. אני הלכתי לעבוד בכפר עופרים בקריית שאול כמדריכה של אוטיסטים בוגרים. מאד נהניתי. אולי תחשבי על איזו עבודה כזאת עם אנשים עם מוגבלויות? לדעתי את מסוגלת פשוט לצאת ובלי לחשוב יותר מדי על האבחנה, לנסות לתפקד. מהתיפקוד תחזרי לעצמך. שלך, תמי.
לענת בודאי שאת יכולה להשתפר ולחזור לתפקוד, אפשר להתחיל בסגרת של אשפוז יום ברמב"ם (אחרי המלחמה) או בעפולה. בכל אופן צריך אולי להתחיל ממסגרת מוגנת יותר כלומר מתעסוקה מוגנת או לימודים, כדאי להתקשר ולהתחיל בסניף "אנוש" הקרוב למקום מגוריך. אבל גם הרופא המטפל עשוי לעזור לך. יתכן שיש טעם לפנות גם ללשכת הרווחה הקרובה. וכאמור, חשוב להתחיל וללכת קדימה. כל טוב דר' גיורא הידש
