על אחותי

אחותי סובלת מבעייה קשה בדימוי גוף ופנים מאוד מאוד קשה!!! אין המדובר רק בתחושה שאיבר מסוים מעוות אלא היא חשה שכל איבר ואיבר בגופה מעוות ונפול כמו של אישה זקנה. היא סובלת מהפרעת אכילה (אבל כבר בעצם מבחינה סימפטומטית כבר לא. אוכלת פשוט נהדר ובריא (כי היא מפחדת שאם לא תאכל העור שלה יתקמט). ולא מקיאה) אבל בעקבות המחלה נפלו לה השיניים והיא עוברת השתלות ויש לה אוסטיפורוזיס קשה מה שמחמיר לה את הרגשת העיוות בנוסף היא עקרה וזה רק מוסיף עוד לבאלאגן במוח שלה הפסיכיאטר שלה כבר לא מעוניין לקבל אותה לטיפול. הוא טוען שהוא לא יכול לעזור לה יותר. וזה שבר אותה לגמרי כי היא בטוחה שהוא לא מעוניין לקבל אותה בגלל הכיעור שלה מאדם מתפקד (מרצה באוניברסיטה שכל הסטודנטים והסטודנטיות היו פשוט מאוהבים בה) היא הפכה לשבר כלי. היא לא זזה מהבית או מהמיטה כבר חצי שנה. וחבל כי היא לא סיימה את הדוקטורט שלה והיא הייתה כל כך בסוף. היא לא מדברת עם נפש חיה. האם יש תרופות שעוזרות לבעייה שלה?- ואם אפשר כאלו שלא גורמות לאקנה או כתמי עור או עוויתות בגוף או תנועות בלתי רצוניות של הגוף כי היא לא תסכים לקחת כמו שקרה בעבר כשנתנו לה פריזמה ורספירדל - החרדה שלה רק גברה כי התרופות עשויות לגרום לאקנה כפי שגם רופא העור אישר לה (וחבל שלא שתק). הוא אמר שפלוקסוטין ופארוקסוטין ורספידרל גורמות לאקנה ושהיו לו לא מעט מיקרים ושיש תרופות אנטי פסיכוטיות שגורמות לכתמי עור התרופה היחידה שהיא לוקחת זה רמרון 22.5 מ"ג לפני השינה מזה 4 שנים ואכן בעיות שינה כבר אין לה אך את הדיכאון נדמה לי שהוא החריף אני מודאגת מאוד כי הי א ברגע של יאוש אמרה לי שהיא לא רוצה לחיות יותר האם אפשר למות ממינון יתר של פריזמה עם אלכוהול- אני יודעת שהיא אגרה מספר לא קטן של חבילות. היא כבר ניסתה להתאבד פעם.

שכחתי לציין שאחותי בכלל לא מעוותת ו... היא יפהפייה אמיתית כמו בובת חרסינה היא עברה אלימות מאוד קשה מצד אבינו בילדות ואונס ממטפל אלטרנטיבי בגיל 25 הפסיכאטר הנוכחי אמר לה לפני 10 חודשים שהאנורקסיה הזקינה אותה ומאז היא הפסיקה להקיא והתיחלה לאכול אך מאז גם הרגשת העיוות שלה הגיעה לממדים לא נורמלים והגילוי על האוסטיפורוזיס הגדיל את ההרגשה עוד יותר היום כפי שאמרתי היא לא זזה מהבית

לשירה הפריזמה היא תרופה בטוחה וגם במינון גבוה לא מתאבדים אתה, אבל חשוב שאחותך תהיה בטיפול וחשוב למסור את האינפורמציה הזו לפסיכיאטר. בנוסף לסכנה האובדנית היא למעשה לא נוטלת את הטיפול (הרי היא אוגרת את הפריזמה), אולי כדאי לחשוב על אשפוז או אשפוז יום כדי לעזור לה? כפי שתיארת הדברים נראים חמורים. כל טוב דר' גיורא הידש