ויקטור וקסמן -לד"ר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
קודם כל תודה לכולם, אני מרגישה היום שדוקא סימתי את האבל. השנה האחרונה היתה קשה מנשוא והיתה יותר גרועה מאבל. אני מחוזקת ממעשי בשנה האחרונה. כל מה שעברתי איתו כל הסבל הנורא והייסורים לא מאחלת לאף אחד בעולם. היסורים שלו מהדיכאון והיסורים שלי כאמא שעומדת בחוסר אונים מוחלט רואה את הבן סובל ולא יכולה להושיע. הוא כינה את עצמו KITO70 וגם אל סיד. במכתב שהשאיר השווה את עצמו לאיוב.שכן אצל איוב נגעו בכל אך לא בנפשו. והוא הבן שלי נפגע בנפשו.ולא יכול עוד. אני שמחה שהוא מצא שלוה. וראיתי אותו היום בענן היחיד שהופיע בשמים כל זמן התפילה. לאחר הדלקת הנר נעלם הענן. המאמין יאמין. ד"ר יקר לאן לשלוח לך את המכתב. תודה שוב ושכולכם תהיו בריאים
לאמא אני חושב שאני מבין על מה שאת מדברת, והדברים נשמעים מאוד נכונים ומהלב. כמובן שחשוב לזכור שמדובר על תהליך ויתכנו גם רגשות אחרים ושינויים במשך הזמן, כך שצריך לתת לזמן לעשות את שלו. איני נוהג לפרסם את הפרטים שלי בפורום, אבל ממש לא קשה למצוא אותם. חיבוק הידש
