ד"ר הידש שלום!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אני חושבת שאתה עונה מאוד יפה לכל האנשים בפורום, וברצינות.ועל כך תבורך, באמת. באופן אישי אני די מיואשת, בגלל חוסר התפקוד הטוטאלי שלי. אני מתחילה עם הפקסט מחר.אבל אני לא יודעת איך להתפטר מהתחושה המגעילה כל פעם כשאני יוצאת החוצה.לא נראה לי שטיפול פסיכולוגי יעזור לי.אני מרגישה כאילו אני הולכת בחוץ בתוך מראה. כולם בעולם הרגיל, ואני בתוך מראה.וזה כבר שנה וחצי ככה. ואף אחד לא מסביר לי, למה העולם השתנה.למה כולם נראים לי מעומעמים כשאני בחוץ.אני משתדלת להיות אופטימית, אבל ההרגשה הזאת היא שמכניסה אותי לחרדה, זה פשוט טמטום .לך תסביר את זה למישהו מבחוץ, הוא יחשוב שאני משוגעת לגמרי.זה לא דבר שאפשר להסביר לחברי.באמת אובדת עצות.ומרגישה כמו נטל כבד על בעלי ועל אמא שלי .אני באמת לא יודעת למה זה קורה.אני אשמח לשמוע ממך . תודה.שרונה.
שרונה היקרה אני מבינה לליבך ומבינה את חששותייך כי גם אני הייתי שם ולפעמים עדיין שם. אני רוצה להגיד לך שאת תתגברי על זה ותצאי מזה - מנסיון! את מתחילה טיפול אז תני לזה צ'אנס. אני מקווה שדרך השיחות תוכלי לגלות מדוע את מרגישה כך ומאיין זה בא. האמינינ בעצמך שיהיה טוב ויהיה טוב. אני פה איתך ואם תרצי לדבר אני תמיד כאן. החזיקי מעמד
