תמימי יקרה מאד

תמי יקרה שלי ושל כולנו לא נכנסתי לכאן שבועות רבים, בעיקר בשל עומס המציאות הפרטית שלי. קפצתי לבקר ממש עכשיו וחשכו עיניי. הרגשתי שהלב שלי צולל אל מעמקי הבטן, סליחה על הדרמטיות. תמי יקרה, אני מבינה שעוברת עליך תקופה סוערת במיוחד, ועבורי - כאדם שמעולם לא היה שם, אין אפשרות באמת להבין את הבורות העמוקים אליהם את נופלת, ומנגד את התחושה העילאית של האושר אליה את נוסקת מיד אח"כ. אין לי מלים חכמות או מנחמות במיוחד להציע לך אבל לא הייתי מסוגלת להתעלם מהצונאמי הזה שעובר עליך בימים אלה, אני מתנצלת שלא הייתי מודעת לכך קודם לכן. קטונתי מלייעץ לך או להגיד לך מה עליך לעשות, ואיני מרגישה שיש לי זכות לקחת חלק בהתלבטות האם לקחת תרופות או לא, אבל אני כן מרגישה צורך וחובה להגיד דבר אחד ויחיד: תמי יקרה, מעבר להיותך אדם בעולם הזה, לקחת על עצמך תפקיד נוסף מתוך בחירה והחלטה מודעת. לקחת על עצמך תפקיד אמא לבנותייך. בעיניי, תפקיד ההורות הוא התפקיד הכי חשוב והכי אחראי שאדם יכול לקחת על עצמו. אנא, כאשר את שוקלת האם לקחת תרופות או לא, בבקשה בבקשה חשבי קודם כל על בנותייך, ורק אח"כ חשבי על רצונותייך והעדפותייך כאדם פרטי. תמי יקרה, הן לא רוצות משיח. הן לא מעוניינות בגאולה פרטית או מדינית או בכל דבר אחר. הן פשוט רוצות א מ א, אמא בריאה ומתפקדת ותומכת ומחבקת ושפויה - סליחה על בחירת המילה האחרונה. אני מחבקת אותך חזק חזק מכאן, ומקווה שהחום של החיבוק מגיע עד אליך. אני אכנס לכאן יותר בימים הקרובים במיוחד כדי לבדוק מה קורה איתך, בבקשה תשלחי עדכונים ? חיבוק גדול גם לך דר' הידש, ומקווה שחיפה תשוב לראות ימים שקטים במהרה. אבישג

אבישג יקרה חייכתי למראה מילותייך, אכן צונאמי, ואכן, הבנות שלי לא רוצות אמא משיח אלא אמא תמי. וגם אני למען האמת מוותרת על תפקיד גאולת העולם לטובת גאולת עצמי...וזה לא פשוט להביא לעצמינו גאולה, נכון? אני בסדר. איך אני אשכנע אתכם? בעלי לא מודאג כרגע. נרגעה הסערה. הבנות שלי בסדר גמור. הצונאמי בפנים שהתבטא באינטרנט לא בא לידי ביטוי במציאות החיצונית כמו שאתם בטח חושבים. השיגעון היה בעיקר במחשב. בבית הייתי אולי פזורת נפש וחסרת שינה, אבל ברוך השם אני ישנה עכשיו, לקחתי קצת חופש מהעבודה ואני ממלאת מצברים. אם הבנות שלי היו נפגעות מאי לקיחת תרופות, הייתי לוקחת. העניין הוא שהתרופות לא ייצבו אותי מי יודע מה. מה שמייצב אותי זה לעשות דברים הקשורים למציאות, לקרקע. ואת זה אני עושה עכשיו. תודה על הדאגה. ושיבוא כבר, סוף סוף, שלום עלינו... תמי.

הי גם לאבישג ולכל הדואגים חזל"ינו אמרו שגם כוונות טובות מוליכות לגיהנום (מגיא בן-הינום). אני חושב שהגיע הזמן שנותני העיצות ירדו מתמי..ואוליבמקום עיצות מה לעשות לשוחח איתה על דברים שברומו של עולם.ולכן נשים נושאים לא חסרים. לתמי יש משפחה. בעל. הורים.וחברים מאוד מאוד קרובים שנימצאים לידה. אני חושב שתמי יודעת בדיוק מה היא עושה ויודעת מה היא רוצה. אם היא רוצה להיות המשיח היא תיהייה משיח. כל זמן שהיא רוצה .אם כדורים או בלי כדורים.יש הרבה מאוד הרבה מאוד אנשים מחוץ לפורום הזהשמחכים למשיח ובטוחים שיגיע. ולמה לא זו יכולה להיות גם תמי. יבוא.או מחכים למשיח.או חושבים שהם משיח.גם להם יש ילדים. והם אימהות ואבות. לכל אדם יש זכות לחיות בדרך שבו הוא בוחר כל עוד הוא לא מסכן את חייהם של האחרים.

תמי יקרה שמחה לשמוע שיש שיפור בהרגשה. מאחלת לך רק ימים טובים של אושר ושל בריאות בכל מובן. אבנר, איני מכירה אותך או את טיב הקשר שלך עם תמי, אך מהיכרותי הוירטואלית איתה לא התרשמתי שהיא זקוקה לסנגורים או לאנשים שידברו במקומה. אחת היכולות המופלאות שלה היא יכולת הביטוי, כך שאני מניחה שלו היא היתה חשה שהכוונות הטובות שלי מוליכות אותה לגיהנום - יש לשער שהיא היתה כותבת לי זאת בעצמה במו ידיה... צר לי אם התרשמת שניסיתי לייעץ לתמי, כאשר כל כוונתי היתה לשלוח לה חיבוק גדול, ולהזכיר לה שהגבורה היא עצם ההתמודדות עם החיים ועם המכשולים שהם מציבים בפנינו. הגבורה לא מתעמעמת ולו במעט אם אנחנו בוחרים להיעזר בגורמים חיצוניים פה ושם כדי להקל עלינו את הדרך. הגורמים החיצונים יכולים להיות אנשים, תחביבים, חפצים, או במקרים מסויימים - תרופות. אבנר, אני לגמרי מסכימה איתך שלכל אדם יש הזכות הבסיסית לחיות את חייו כפי שהוא בוחר, כל זמן שהוא אינו מסכן את עצמו או את סביבתו. השאלה מה קורה כאשר תפישת המציאות של אדם מוטלת בסימן שאלה גדול, ואולי מבחינתך העובדה שאדם סבור שהוא המשיח היא סבירה והגיונית אבל בעיניי היא נורת אזהרה מהבהבת בצבע אדום בוהק. האם כאשר הקשר של אדם למציאות מתערער והופך נזיל, הוא אינו מסכן את עצמו או את סביבתו ? כי אני אישית סבורה שכן, ולכן אני מוכנה להסתכן אפילו בכמה כוונות טובות וב"גיהנום" וירטואלי אפשרי, על מנת לנסות לעזור לו כמיטב יכולתי. בריאות ושקט נפשי לכולנו אבישג.