בהמשך לתשובתך ...
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
ד"ר הידש , תודה על התייחסותך ותשובתך . אתה רושם לי שכדאי שיהיה איש שיוכל להשפיע עליו - האם זה יכול להיות פסיכולוג ? הוא התחיל כעת טיפול בשיחות אצל פסיכולוג - למען האמת אינני יודעת עד כמה הוא נותן את עצמו בטיפול זה ועד כמה הוא מקשיב לו אך אין אדם אחר אני חושבת שאפשר להיעזר בו . ההתקפים הללו שייש לו זה כיוון שכל פעם שזה קרה הוא חשב שאנחנו עומדים להזמין לו אמבולנס לאשפוז - הוא כבר לא מאמין לאף אחד מבני המשפחה . באחד ההתפרצויות האחרונות הוא רצה לנעול את אמי בתוך החדר שלה מחשש שהיא תזמין לו אמבולנס . כשהוא תופס אותה בזרועות הידיים וצובט אותה והיא אומרת לו שזה מכאיב לה הוא אומר לה תרגישי איך אני הרזשתי כשראית שכבלו אותי באזיקים לאמבולנס וכאב לי ולא עשית דבר ... מצד אחד אני מבינה את הכאב שעובר עליו והזכרונות שלו הקשים שלא מרפים . מצד שני אני יודעת שהוא זקוק לעזרה אך אינני חושבת שאשפוז נוסף יועיל אלא יגמור אותו סופית ... ואת זה אנו רוצים למנוע ... אך בלי שום ספק שזה לא מצב קל בבית - אנו בדילמה קשה מאוד . דבר נוסף שרציתי לשאול אותך הוא מה דעתך על תופעת הנגיעות האלו (ברצפה , בקירות )שייש לו ? למה זה קורה והאם ניתן להתגבר על זה . הוא אמר לי לא מזמן שהוא יודע שזה גוזל לו זמן ומעכב אותו אך שייש לו צורך לעשות את זה . בביה"ס הוא לא עושה את הנגיעות הללו מחשש שיסתכלו עליו בתור חריג - ואין לי ספק שזה מאמץ רב בשבילו - אז מה באמת עוד אפשר לעשות ? אני חוזרת ומזכירה לך שהוא רואה בנו אשמים בכל מה שקרה לו ( אנחנו רימינו אותו והזמנו לו אמבולנס לאשפוז בכפיה מס' פעמים - זה היה נורא - לי יש הרבה סיוטים מזה )
לקרני היקרה, בהחלט התופעות שאת מתארת אינן טבעיות, אני לא מעמיק בהם ומתייחס אליהן כיוון שאני נמנע בכוונה מלדבר על מרכיבים עמוקים יותר אצל אדם שאינו משתתף בשיחה. בכל אופן הן תופעות של OCD כלומר דברים כפייתיים שכאלו נכפה על האדם לעשות אותם. הדברים הללו אינם טבעיים ובהחלט דורשים התייחסות של איש מקצוע. ההליכה לפסיכולוג בהחלט מעודדת וזהו כיוון לטוב. אני מקווה שהפסיכולוגית רואה את כל התמונה ותפנה אותו לטיפול פסיכיאטרי למרות שזו משימה בטח לא קלה לשכנע אותו. במידה והוא מצליח להעמיד פנים בפני הפסיכולוגית זו כמובן בעיה, מצד שני יש בזה משהו טוב, זהו סימן שיש לו כוחות נפשיים והמצב יותר טוב כיוון שהוא מצליח להעמיד פנים. כך גם הדברים בבית הספר, סימן שיש לו כוחות. דבר אחרון, אתם צריכים להיות חזקים, האח מאשים אתכם ובטוח שאתם אשמים בדברים שהייתם צריכים לעשות. קשה מאוד לעמוד מול הכעס שלו וההאשמות הרבות, אפילו אם הוא כועס ומכאיב זה עדיין לא אומר שהוא צודק! להיפך, התנהגותו כיום מראה שעשיתם את הדבר הנכון והדבר שהייתם צריכים לעשות. לכן חשוב שתהיו חזקים, הכוח שלו וההתנהגות שלו לא צריכים לשנות את האמונה שעשיתם את הדבר הנכון ואת השיכנוע הפנימי שלכם שאתם רוצים לעזור לו. כולם עוברים תקופה קשה, אז תחזיקו מעמד שיהיה רק טוב, דר' גיורא הידש
