מה ההבדל ?

שלום ! מה ההבדל בין הפרעת אישיות סכיזואידית לסכיזוטיפלית ? תודה

שני ההפרעות שייכות בסיווג הפסיכאטרי העולמי ל- claster A . ההבדל בינהם הוא שהפרעה סכיזוידית מתבטאת בחוסר יכולת ורצון מצד האדם ליצור קשרים חברתיים כל שהם. לכן, האדם לא יהיה פעיל בפעילויות חברתיות, לא יהיו לו מיומניות תקשורת הוא יהיה אדיש לחברה ובד"כ יבחר אף לעסוק במקצוע שלא דורש מגע אנשים. בקיצור, אפשר לקרוא לאנשים אלה "המתבודדים" ( בקיצוניות כמובן) הפרעה סכיזוטפלית מנגד היא הפרעה שיש בה כבר ממש סימנים של סכיזופרניה פעילה. לדוגמה: אותו אדם יתלבש ויתנהג מוזר, הופעה מוחצנת, מחשבות מוזרות, תפיסה מוזרה הוא יתעסק לדוגמה ברוחות, גלגלי מזל וכדומה כמו כן יכולות להיות לו מחשבות מגיות ופרנואידליות. זה מה שאני יודעת בכל אופן......... אריאל

לברק תודה לאריאל ואני מצטרף לדבריה. כל טוב דר' גיורא הידש

הפרעת אישיות סכיזואידית זו הפרעת אישיות שמאפייניה הם: 1. מעט מאוד פעולות, אם בכלל, גורמות הנאה. 2. קור רגשי, ניתוק ורגשיות שטוחה. 3. יכולת מוגבלת לבטא חמימות ורגשות רוך או כעס כלפי אחרים. 4. אדישות גלויה לעין הן לגבי שבחים והן ביחס לביקורת. 5. עניין מועט בחוויות מיניות עם אדם אחר (יש להתחשב בגיל החולה). 6. העדפה, כמעט קבועה, של פעילות הנעשית ביחידות. 7. עיסוק מופרז בדימיונות ובהסתכלות פנימית. 8. העדר חברים קרובים או יחסי אמון (או שיש רק קשר אחד) והעדר רצון בקשרים כאלה. 9. חוסר רגישות ניכר כלפי נורמות חברתיות שכיחות ומקובלות. הפרעה סכיזוטיפלית הפרעה המתאפיינת בהתנהגות מוזרה ובסטיות בחשיבה וברגש בדומה לאלה הנראות בסכיזופרניה, אף שבשום שלב לא נצפו סטיות סכיזופרניות ברורות. אין הפרעה אחת טיפוסית או שולטת וכל אחת מההפרעות הבאות יכולה להופיע: 1. רגש מצומצם או לא תואם (האדם נראה קר ומנוכר). 2. התנהגות או הופעה חיצונית משונה, מוזרה או תימהונית. 3. קשר דל עם הסובבים ונטייה לנסיגה חברתית. 4. אמונות מוזרות או חשיבה מאגית, המשפיעות על ההתנהגות ואינן מתיישבות עם הנורמות התרבותיות. 5. חשדנות או מחשבות פרנואידיות. 6. הרהורים כפייתיים ללא התנגדות פנימית. לרוב אלה הרהורים בעלי הקשרים מיניים, תוקפניים או דיסמורפופוביים. 7. חוויות תפיסתיות מוזרות הכוללות אשליות גופניות או אחרות, דפרסונליזציה או דריאליזציה. 8. חשיבה מעורפלת, עוקפנית, מטפורית, מפורטת מדי או סטראוטיפית, המתבטאת בדיבור מוזר או באופנים אחרים, אך ללא פגיעה ניכרת בחשיבה ההגיונית. 9. לעיתים מופיעות אפיזודות חולפות דמויות-פסיכוזה, מלוות אשליות רבות עוצמה, הזיות שמיעה או אחרות ורעיונות דמויי מחשבות שווא, המתרחשים לרוב ללא גירוי חיצוני. הפרעה זו מתנהלת במהלך כרוני עם תנודות בעוצמה. לעתים היא מתפתחת לסכיזופרניה גלויה, ללא התחלה ברורה. התפתחות והמהלך דומים, על פי רוב, לאלה של הפרעות אישיות. הפרעה זו שכיחה יותר בקרב בני משפחה של חולים סכיזופרניים. לכן מניחים שהיא חלק מה''ספקטרום'' הגנטי של הסכיזופרניה.